ראמ"ה הוקמה במאי 2005 על-פי החלטת ממשלה, כיחידת סמך במשרד החינוך המדווחת ישירות לשר החינוך. ראמ"ה פועלת כיום מכוח הסמכויות הנתונות למשרד החינוך ולשר החינוך בנושאי חינוך.
באחרונה הושלמה טיוטת חוק ראמ"ה, והיבטים מסוימים של החוק נדונו ע"י המשתתפים בפורום שיתוף זה. ניסינו לרכז להלן שאלות ותשובות למספר נושאים שעלו ע"י המשתתפים בפורום (בחלוקה לשלושה פרקי על):
א. מדוע נדרשת עצמאות לראמ"ה?
שאלה: לשם מה צריך את חוק ראמ"ה?
תשובה: חוק ראמ"ה נדרש בכדי להבטיח קיומה של מערכת מקצועית, עצמאית ובלתי-תלויה, שתמדוד ותעריך את ההישגים – הלימודיים, הערכיים והחינוכיים - של מערכת החינוך, ותסייע להנהגת משרד החינוך לקבל את ההחלטות הנדרשות על בסיס נתונים מהימניים ומקצועיים, ולא פחות חשוב: תפרסם את ממצאיה לציבור.
שאלה: מדוע חשוב שראמ"ה תהיה עצמאית?
תשובה: עצמאותה של ראמ"ה הינה אינטרס ציבורי: א. מעמדה העצמאי של ראמ"ה בא להקנות לה חופש פעולה מחקרי בתוך מערכת החינוך. ב. עצמאותה של ראמ"ה בפרסום מחקריה מבטיחה שקיפות מלאה ואי-תלות.
שאלה: מדוע ראמ"ה צריכה להיות חלק ממערכת החינוך, ולא מהלמ"ס או ממשרד מבקר המדינה?
תשובה: ישנן מספר סיבות להקמת ראמ"ה כגוף עצמאי הנסמך דווקא למשרד החינוך: א. במבנה הארגוני הנוכחי, מתאפשר למשרד החינוך לקיים דיאלוג בונה, ישיר ושוטף עם ראמ"ה, להגדיר שאלות חינוכיות מרכזיות ולקבל תשובות ממוקדות ומבוססות נתונים בנושאים המרכזיים המעסיקים את המערכת; ב. קיימת סכנה כי מדידה חיצונית למשרד החינוך תהיה "מדידה לשם מדידה" המנותקת מצרכי השדה והמטה, בניגוד למודל הנוכחי של "מדידה בשירות למידה"; ג. הערכה חינוכית הינה התמחות מקצועית מיוחדת, ובראמ"ה נמצאים מיטב המומחים בהערכה חינוכית. כך, יכולה הרשות לסייע לקברניטי מערכת החינוך לפרש את התוצאות ולהמליץ על כיווני פעולה, באופן שהופך את מחקריה לאפקטיביים ומקדמים את כלל המערכת.
ב. מדוע נדרשת מדידה חינוכית?
שאלה: לשם מה בכלל צריך למדוד – אנו יודעים בדיוק את מצבה של מערכת החינוך!
תשובה: האמירה השחוקה "לא ניתן לנהל/לשפר את מה שלא מודדים" נכונה גם למערכת החינוך. שיפור החינוך בישראל, צמצום הפערים ומניעת אלימות, מותנים בניטור מקצועי ושוטף של מערכת החינוך על כל מרכיביה וגווניה. רק בקרה שוטפת מבטיחה טיפול ראוי והולם בבעיות באופן נכון, בדוק ומקצועי.
שאלה: מה עיקר פעולותיה של ראמ"ה?
תשובה: פעילותה של ראמ"ה נוגעת בעיקר למדידה, לאורך זמן, של תוצרי מערכת החינוך והמידה בה המערכת משיגה את היעדים שקבעה לעצמה (ובכללם קידום הישגים, צמצום פערים והקטנת האלימות). ראמ"ה מהווה גורם מקצועי מוביל ומנחה בכל הנוגע למדידה והערכה במערכת החינוך. ראמ"ה מפתחת כלים סטנדרטיים להערכה מסכמת ומעצבת, למיון ולתמיכה בהחלטות חינוכיות ומעמידה אותם לשימוש לכלל המערכת. להלן תיאור עיקר פעילות ראמ"ה:
• מבחנים בהיקף רחב, שאלונים וסקרים: פיתוח מבדקי אוריינות ומיומנויות יסוד; מבחני מיצ"ב ומבחני החמ"ד; מבחנים בינלאומיים; משוב ארצי מדגמי ;מבחנים לאוכלוסיות מיוחדות; מבדקים ושאלונים שיוגדרו מעת לעת.
•מדידה והערכה מעצבת בשירות הלמידה: בניית מאגרי משימות; בניית כלים להערכה מעצבת לשירות המורה.
• מחקר ופיתוח: פיתוח מתודולוגיות וכלים סטטיסטיים לשיפור התהליכים של בניית הבחינות וצינונן; פיתוח מאגר של כלי הערכה מגוונים.
• דיווח לציבור והעמדת מאגרי מידע ונתונים לרשותו: פרסום דוח שנתי; הפקת דוחות בית ספריים למנהלים; העמדת מאגרי נתונים ומאגרי מידע ארציים לרשות הציבור וקהל החוקרים.
• הנחיית המערכת בתחום של הערכה ומדידה. הערכת סגלי הוראה: תכנון הכשרה בנושאי הערכה ומדידה של רכזי הערכה בית-ספריים, מורים ומנהלים ובעלי תפקידים במחוזות וברשויות. פיתוח כלים להערת מורים ומנהלים
• הערכת פרויקטים והתערבויות חינוכיות: הערכת פרויקטים בעלי היקף ארצי רחב כגון יישום התוכנית הלאומית בחינוך, תהליך הטמעת מבדק קריאה וכתיבה בכיתות א', הערכת רפורמת "אופק חדש" ועוד.
שאלה: לשם מה חשובים שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית?
תשובה: שאלוני האקלים הבית-ספרי והסביבה הפדגוגית מספקים למערכת מידע חשוב ביותר על הסביבה בה מתרחשת העשייה החינוכית – ידוע כיום שהאקלים והסביבה הלימודית הינם גורמים מרכזיים להצלחה חינוכית. שאלונים אלה "מודדים את החום" של מערכת החינוך. זאת ועוד הם מספקים מידע לבניית תכניות התערבות, הקצאת ימי הדרכה והשקעת משאבים - שנועדו לקדם נושאים חשובים אלו. שאלונים אלה מהווים הזדמנות פז לתלמידים להביע עמדתם לגבי הקורה בבית הספר, להשמיע את קולם ולהשפיע -- הנתונים המקובצים הנאספים מתלמידים מאוגדים באופן בלתי-מזוהה בדוח המוגש לכל בית הספר ולפיקוח.
שאלה: יש הטוענים כי המדידה אינה חזות הכל – האם אין מה שלומדים חשוב יותר ממה שמודדים.
תשובה: נכון! לכן ראמ"ה חרתה על דיגלה עם הקמתה את המוטו "מדידה בשירות למידה" שלאורו היא פועלת. לפי חזון זה, מדידה והערכה הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה, המדידה חשובה רק כאמצעי להשגת יעדי מערכת החינוך. המדידה מספקת כלים לבקרה על תהליכים ועל תוצאות של התערבויות שונות. אחד היעדים של ראמ"ה הוא לספק למערכת החינוך ולבתי הספר כלים למדידת הישגי תלמידיהם ולהערכת התקדמותם. שימוש בכלים אלה מסייע לבתי הספר בהבנת התהליכים ועשוי להנחות את פעולותיהם העתידיות. במסגרת מדיניות זו ראמ"ה יזמה מערך משולב של מדידה פנימית וחיצונית – מערך משולב זה מאפשר ליהנות מהיתרונות של כל אחד מסוגי הערכה אלה.
שאלה: בכל דבר טוב יש גם דבר רע, האם יש החולקים על חשיבותה של המדידה ?
תשובה: איננו מכירים אנשי מקצוע שחושבים כי יכולה להתקיים למידה ללא כל מדידה והערכה. ראמ"ה מודעת היטב לכל המחקרים, כולל העדכניים שבהם, על היתרונות והחסרונות של מדידה. זו הסיבה שראמ"ה בנתה מערך מדידה המיועד להביא למיצוי התועלת מהמדידה, תוך מזעור ההשלכות השליליות שלה. זאת באמצעות שילוב של הערכה מעצבת ומסכמת, ושילוב של הערכה פנימית וחיצונית. זאת ועוד: ראמ"ה פעלה דווקא להפחתה בעומס המבחנים החיצוניים, לצמצום כמות המבחנים המועברים על-ידי רשויות מקומיות וגורמים אחרים. ולהעמדת כלי הערכה מקצועיים לשימוש פנים בית ספרי.
ג. על חוק ראמ"ה והגנת הפרטיות
שאלה: כיצד נשמרים הנתונים במאגר המידע?
תשובה: מאגר המידע של ראמ"ה מנוהל על פי ההוראות המחמירות של חוק הגנת הפרטיות. ככלל, המידע המזוהה הנאגר במאגר נשמר רק ככל שהדבר נדרש לצורך תפקידי ראמ"ה. המידע המזוהה הכלול במאגר הוא חסוי, לא מפורסם ולא נמסר לאחר. מידע שאינו נחוץ עוד נמחק מהמאגר ללא דיחוי. עפ"י הצעת החוק הוראות מפורטות בדבר אופן ניהול מאגר המידע והגישה אליו יקבעו בהתייעצות עם אנשי מקצוע מומחים בתחום מאגרי המידע והגנת הפרטיות. ההוראות יעוגנו בתקנות יקבעו שר החינוך בהתייעצות עם שר המשפטים. שר החינוך בהסכמת שר המשפטים ימנה ממונה על הפרטיות בראמ"ה אשר תפקידו לפקח על כל תהליכי האיסוף והאגירה ולוודא את ביצוען של התקנות. בנוסף, ימונה נציג משרד המשפטים במועצת ראמ"ה אשר ייעץ לראמ"ה בנושא זה.
שאלה: לשם מה יש צורך בשאלוני אקלים מזוהים ומדוע לא להסתפק בזיהוי הכיתה שבה הועברו השאלונים?
תשובה: הצורך בזיהוי לא נועד להתבוננות ברמת הפרט אלא נועד לצורך ללמוד מתוך המחקר על הקשר שבין האקלים הבית ספרי לבין נתוני רקע של תלמידים, ובינם לבין הישגים. המטרה היא ללמוד על מגמות מערכתיות לאורך זמן בסוגיות חשובות כמו נשירה, מוטיבציה, תמיכה הורית ועוד. ללא זיהוי אפשר "למדוד את החום הממוצע בכיתה" אבל לא ניתן לזהות קבוצות של ילדים שהמערכת צריכה להשקיע בהם יותר. זאת ועוד, "כיתה" אינה קבוצה קבועה – הילדים שנבחנו בכיתה ה' בשנה מסוימת יתפזרו בהמשך בין כיתות שונות. בכל מקרה בו מועברים שאלונים מזוהים, הנתונים יאספו באורח מאובטח ומקודד המפריד בין המידע לבין זהות הנשאל, תוך הקפדה מלאה על חיסיון הנתונים ואי מתן גישה לנתונים מזוהים. כמו כן, בכל המקרים האלו אין דיווח על הנתונים ברמת הפרט. ולבסוף, חשוב להדגיש כי לא כל סוגי השאלונים מזוהים, הזיהוי נעשה רק כאשר הדבר נדרש לשם הבנת הנתונים וקבלת החלטות כאמור.
שאלה: האם אתם בונים פרופילים של ילדים שבהם ייעשה אחר-כך שימוש לא נאות?
תשובה: חד משמעית, לא!!! אין בראמ"ה, ולא יהיו לה בעתיד, פרופילים של תלמידים כפרטים. הנתונים המעניינים את ראמ"ה ואת מערכת החינוך, הינם נתונים לגבי קבוצות תלמידים, למשל תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, מגזרי שפה, מגדר, מחוזות – נתונים לגבי כל משתנה שיכול לסייע באיתור מוקדי קושי ופערים במערכת החינוך במטרה לפעול לצמצומם.
שאלה: מה מבטיח לנו שהמידע הנאסף בשאלונים (ונשמר במאגר הנתונים) לא ידלוף?
תשובה: תהליכי איסוף הנתונים ושמירתם במאגר מתבצעים תוך הקפדה מלאה על הנחיות חוק הגנת הפרטיות ותקנות מאגרי המידע הנלוות לו. החוק מבהיר את התהליכים הללו ובפרט: 1. הפרדה מלאה בין הפרטים המזהים לבין המידע; 2. מערכת הרשאות מחמירה המאפשרת גישה לפרטים מזהים רק למספר מצומצם של עובדי ראמ"ה קבועים וזאת אך ורק על פי ההכרח; 3. מעקב מלא אחרי המורשים לגשת למידע; 4. מחיקת הפרטים המזהים לאחר פרק הזמן המזערי הנדרש; ועוד. התקנות המפורטות של תהליכי האיסוף והשמירה במאגר המידע יקבעו על ידי שר החינוך בהתייעצות עם שר המשפטים. שר החינוך בהסכמת שר המשפטים ימנה ממונה על הפרטיות בראמ"ה אשר תפקידו לפקח על כל תהליכי האיסוף והאגירה ולוודא את ביצוען של התקנות.
שאלה: האם נכונה הטענה כי הכנת הצעת החוק נעשתה הרחק מעין הציבור?
תשובה: ההיפך הוא הנכון! נוסח החוק נמצא בהכנה כבר מזה שלוש שנים (זאת בהמשך להחלטת ממשלה מ-2007 להקים צוות בינמשרדי, בראשות מנכ"לית ראמ"ה, שתפקידו להגיש לממשלה הצעת נוסח חוק). לפני שנה וחצי הופץ תזכיר החוק לכל הגורמים הרלוונטיים, ולבד ממשרד המשפטים, לא התקבלו לגביו הערות מהותיות. מאז, במשך שנה וחצי נוספות, ישב צוות משותף לראמ"ה, למשרד החינוך ולמשרד המשפטים כדי להשלים את נוסח החוק, בעיקר בכל הנוגע לאיסוף מידע ושמירתו. הצעת החוק המוגשת עתה היא על דעת כל הגורמים שהיו שותפים לניסוח החוק, כולל משרד המשפטים.
חוק ראמ"ה – ריכוז שאלות ותשובות
ראמ"ה הוקמה במאי 2005 על-פי החלטת ממשלה, כיחידת סמך במשרד החינוך המדווחת ישירות לשר החינוך. ראמ"ה פועלת כיום מכוח הסמכויות הנתונות למשרד החינוך ולשר החינוך בנושאי חינוך.
באחרונה הושלמה טיוטת חוק ראמ"ה, והיבטים מסוימים של החוק נדונו ע"י המשתתפים בפורום שיתוף זה. ניסינו לרכז להלן שאלות ותשובות למספר נושאים שעלו ע"י המשתתפים בפורום (בחלוקה לשלושה פרקי על):
א. מדוע נדרשת עצמאות לראמ"ה?
שאלה: לשם מה צריך את חוק ראמ"ה?
תשובה: חוק ראמ"ה נדרש בכדי להבטיח קיומה של מערכת מקצועית, עצמאית ובלתי-תלויה, שתמדוד ותעריך את ההישגים – הלימודיים, הערכיים והחינוכיים - של מערכת החינוך, ותסייע להנהגת משרד החינוך לקבל את ההחלטות הנדרשות על בסיס נתונים מהימניים ומקצועיים, ולא פחות חשוב: תפרסם את ממצאיה לציבור.
שאלה: מדוע חשוב שראמ"ה תהיה עצמאית?
תשובה: עצמאותה של ראמ"ה הינה אינטרס ציבורי: א. מעמדה העצמאי של ראמ"ה בא להקנות לה חופש פעולה מחקרי בתוך מערכת החינוך. ב. עצמאותה של ראמ"ה בפרסום מחקריה מבטיחה שקיפות מלאה ואי-תלות.
שאלה: מדוע ראמ"ה צריכה להיות חלק ממערכת החינוך, ולא מהלמ"ס או ממשרד מבקר המדינה?
תשובה: ישנן מספר סיבות להקמת ראמ"ה כגוף עצמאי הנסמך דווקא למשרד החינוך: א. במבנה הארגוני הנוכחי, מתאפשר למשרד החינוך לקיים דיאלוג בונה, ישיר ושוטף עם ראמ"ה, להגדיר שאלות חינוכיות מרכזיות ולקבל תשובות ממוקדות ומבוססות נתונים בנושאים המרכזיים המעסיקים את המערכת; ב. קיימת סכנה כי מדידה חיצונית למשרד החינוך תהיה "מדידה לשם מדידה" המנותקת מצרכי השדה והמטה, בניגוד למודל הנוכחי של "מדידה בשירות למידה"; ג. הערכה חינוכית הינה התמחות מקצועית מיוחדת, ובראמ"ה נמצאים מיטב המומחים בהערכה חינוכית. כך, יכולה הרשות לסייע לקברניטי מערכת החינוך לפרש את התוצאות ולהמליץ על כיווני פעולה, באופן שהופך את מחקריה לאפקטיביים ומקדמים את כלל המערכת.
ב. מדוע נדרשת מדידה חינוכית?
שאלה: לשם מה בכלל צריך למדוד – אנו יודעים בדיוק את מצבה של מערכת החינוך!
תשובה: האמירה השחוקה "לא ניתן לנהל/לשפר את מה שלא מודדים" נכונה גם למערכת החינוך. שיפור החינוך בישראל, צמצום הפערים ומניעת אלימות, מותנים בניטור מקצועי ושוטף של מערכת החינוך על כל מרכיביה וגווניה. רק בקרה שוטפת מבטיחה טיפול ראוי והולם בבעיות באופן נכון, בדוק ומקצועי.
שאלה: מה עיקר פעולותיה של ראמ"ה?
תשובה: פעילותה של ראמ"ה נוגעת בעיקר למדידה, לאורך זמן, של תוצרי מערכת החינוך והמידה בה המערכת משיגה את היעדים שקבעה לעצמה (ובכללם קידום הישגים, צמצום פערים והקטנת האלימות). ראמ"ה מהווה גורם מקצועי מוביל ומנחה בכל הנוגע למדידה והערכה במערכת החינוך. ראמ"ה מפתחת כלים סטנדרטיים להערכה מסכמת ומעצבת, למיון ולתמיכה בהחלטות חינוכיות ומעמידה אותם לשימוש לכלל המערכת. להלן תיאור עיקר פעילות ראמ"ה:
• מבחנים בהיקף רחב, שאלונים וסקרים: פיתוח מבדקי אוריינות ומיומנויות יסוד; מבחני מיצ"ב ומבחני החמ"ד; מבחנים בינלאומיים; משוב ארצי מדגמי ;מבחנים לאוכלוסיות מיוחדות; מבדקים ושאלונים שיוגדרו מעת לעת.
•מדידה והערכה מעצבת בשירות הלמידה: בניית מאגרי משימות; בניית כלים להערכה מעצבת לשירות המורה.
• מחקר ופיתוח: פיתוח מתודולוגיות וכלים סטטיסטיים לשיפור התהליכים של בניית הבחינות וצינונן; פיתוח מאגר של כלי הערכה מגוונים.
• דיווח לציבור והעמדת מאגרי מידע ונתונים לרשותו: פרסום דוח שנתי; הפקת דוחות בית ספריים למנהלים; העמדת מאגרי נתונים ומאגרי מידע ארציים לרשות הציבור וקהל החוקרים.
• הנחיית המערכת בתחום של הערכה ומדידה. הערכת סגלי הוראה: תכנון הכשרה בנושאי הערכה ומדידה של רכזי הערכה בית-ספריים, מורים ומנהלים ובעלי תפקידים במחוזות וברשויות. פיתוח כלים להערת מורים ומנהלים
• הערכת פרויקטים והתערבויות חינוכיות: הערכת פרויקטים בעלי היקף ארצי רחב כגון יישום התוכנית הלאומית בחינוך, תהליך הטמעת מבדק קריאה וכתיבה בכיתות א', הערכת רפורמת "אופק חדש" ועוד.
שאלה: לשם מה חשובים שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית?
תשובה: שאלוני האקלים הבית-ספרי והסביבה הפדגוגית מספקים למערכת מידע חשוב ביותר על הסביבה בה מתרחשת העשייה החינוכית – ידוע כיום שהאקלים והסביבה הלימודית הינם גורמים מרכזיים להצלחה חינוכית. שאלונים אלה "מודדים את החום" של מערכת החינוך. זאת ועוד הם מספקים מידע לבניית תכניות התערבות, הקצאת ימי הדרכה והשקעת משאבים - שנועדו לקדם נושאים חשובים אלו. שאלונים אלה מהווים הזדמנות פז לתלמידים להביע עמדתם לגבי הקורה בבית הספר, להשמיע את קולם ולהשפיע -- הנתונים המקובצים הנאספים מתלמידים מאוגדים באופן בלתי-מזוהה בדוח המוגש לכל בית הספר ולפיקוח.
שאלה: יש הטוענים כי המדידה אינה חזות הכל – האם אין מה שלומדים חשוב יותר ממה שמודדים.
תשובה: נכון! לכן ראמ"ה חרתה על דיגלה עם הקמתה את המוטו "מדידה בשירות למידה" שלאורו היא פועלת. לפי חזון זה, מדידה והערכה הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה, המדידה חשובה רק כאמצעי להשגת יעדי מערכת החינוך. המדידה מספקת כלים לבקרה על תהליכים ועל תוצאות של התערבויות שונות. אחד היעדים של ראמ"ה הוא לספק למערכת החינוך ולבתי הספר כלים למדידת הישגי תלמידיהם ולהערכת התקדמותם. שימוש בכלים אלה מסייע לבתי הספר בהבנת התהליכים ועשוי להנחות את פעולותיהם העתידיות. במסגרת מדיניות זו ראמ"ה יזמה מערך משולב של מדידה פנימית וחיצונית – מערך משולב זה מאפשר ליהנות מהיתרונות של כל אחד מסוגי הערכה אלה.
שאלה: בכל דבר טוב יש גם דבר רע, האם יש החולקים על חשיבותה של המדידה ?
תשובה: איננו מכירים אנשי מקצוע שחושבים כי יכולה להתקיים למידה ללא כל מדידה והערכה. ראמ"ה מודעת היטב לכל המחקרים, כולל העדכניים שבהם, על היתרונות והחסרונות של מדידה. זו הסיבה שראמ"ה בנתה מערך מדידה המיועד להביא למיצוי התועלת מהמדידה, תוך מזעור ההשלכות השליליות שלה. זאת באמצעות שילוב של הערכה מעצבת ומסכמת, ושילוב של הערכה פנימית וחיצונית. זאת ועוד: ראמ"ה פעלה דווקא להפחתה בעומס המבחנים החיצוניים, לצמצום כמות המבחנים המועברים על-ידי רשויות מקומיות וגורמים אחרים. ולהעמדת כלי הערכה מקצועיים לשימוש פנים בית ספרי.
ג. על חוק ראמ"ה והגנת הפרטיות
שאלה: כיצד נשמרים הנתונים במאגר המידע?
תשובה: מאגר המידע של ראמ"ה מנוהל על פי ההוראות המחמירות של חוק הגנת הפרטיות. ככלל, המידע המזוהה הנאגר במאגר נשמר רק ככל שהדבר נדרש לצורך תפקידי ראמ"ה. המידע המזוהה הכלול במאגר הוא חסוי, לא מפורסם ולא נמסר לאחר. מידע שאינו נחוץ עוד נמחק מהמאגר ללא דיחוי. עפ"י הצעת החוק הוראות מפורטות בדבר אופן ניהול מאגר המידע והגישה אליו יקבעו בהתייעצות עם אנשי מקצוע מומחים בתחום מאגרי המידע והגנת הפרטיות. ההוראות יעוגנו בתקנות יקבעו שר החינוך בהתייעצות עם שר המשפטים. שר החינוך בהסכמת שר המשפטים ימנה ממונה על הפרטיות בראמ"ה אשר תפקידו לפקח על כל תהליכי האיסוף והאגירה ולוודא את ביצוען של התקנות. בנוסף, ימונה נציג משרד המשפטים במועצת ראמ"ה אשר ייעץ לראמ"ה בנושא זה.
שאלה: לשם מה יש צורך בשאלוני אקלים מזוהים ומדוע לא להסתפק בזיהוי הכיתה שבה הועברו השאלונים?
תשובה: הצורך בזיהוי לא נועד להתבוננות ברמת הפרט אלא נועד לצורך ללמוד מתוך המחקר על הקשר שבין האקלים הבית ספרי לבין נתוני רקע של תלמידים, ובינם לבין הישגים. המטרה היא ללמוד על מגמות מערכתיות לאורך זמן בסוגיות חשובות כמו נשירה, מוטיבציה, תמיכה הורית ועוד. ללא זיהוי אפשר "למדוד את החום הממוצע בכיתה" אבל לא ניתן לזהות קבוצות של ילדים שהמערכת צריכה להשקיע בהם יותר. זאת ועוד, "כיתה" אינה קבוצה קבועה – הילדים שנבחנו בכיתה ה' בשנה מסוימת יתפזרו בהמשך בין כיתות שונות. בכל מקרה בו מועברים שאלונים מזוהים, הנתונים יאספו באורח מאובטח ומקודד המפריד בין המידע לבין זהות הנשאל, תוך הקפדה מלאה על חיסיון הנתונים ואי מתן גישה לנתונים מזוהים. כמו כן, בכל המקרים האלו אין דיווח על הנתונים ברמת הפרט. ולבסוף, חשוב להדגיש כי לא כל סוגי השאלונים מזוהים, הזיהוי נעשה רק כאשר הדבר נדרש לשם הבנת הנתונים וקבלת החלטות כאמור.
שאלה: האם אתם בונים פרופילים של ילדים שבהם ייעשה אחר-כך שימוש לא נאות?
תשובה: חד משמעית, לא!!! אין בראמ"ה, ולא יהיו לה בעתיד, פרופילים של תלמידים כפרטים. הנתונים המעניינים את ראמ"ה ואת מערכת החינוך, הינם נתונים לגבי קבוצות תלמידים, למשל תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, מגזרי שפה, מגדר, מחוזות – נתונים לגבי כל משתנה שיכול לסייע באיתור מוקדי קושי ופערים במערכת החינוך במטרה לפעול לצמצומם.
שאלה: מה מבטיח לנו שהמידע הנאסף בשאלונים (ונשמר במאגר הנתונים) לא ידלוף?
תשובה: תהליכי איסוף הנתונים ושמירתם במאגר מתבצעים תוך הקפדה מלאה על הנחיות חוק הגנת הפרטיות ותקנות מאגרי המידע הנלוות לו. החוק מבהיר את התהליכים הללו ובפרט: 1. הפרדה מלאה בין הפרטים המזהים לבין המידע; 2. מערכת הרשאות מחמירה המאפשרת גישה לפרטים מזהים רק למספר מצומצם של עובדי ראמ"ה קבועים וזאת אך ורק על פי ההכרח; 3. מעקב מלא אחרי המורשים לגשת למידע; 4. מחיקת הפרטים המזהים לאחר פרק הזמן המזערי הנדרש; ועוד. התקנות המפורטות של תהליכי האיסוף והשמירה במאגר המידע יקבעו על ידי שר החינוך בהתייעצות עם שר המשפטים. שר החינוך בהסכמת שר המשפטים ימנה ממונה על הפרטיות בראמ"ה אשר תפקידו לפקח על כל תהליכי האיסוף והאגירה ולוודא את ביצוען של התקנות.
שאלה: האם נכונה הטענה כי הכנת הצעת החוק נעשתה הרחק מעין הציבור?
תשובה: ההיפך הוא הנכון! נוסח החוק נמצא בהכנה כבר מזה שלוש שנים (זאת בהמשך להחלטת ממשלה מ-2007 להקים צוות בינמשרדי, בראשות מנכ"לית ראמ"ה, שתפקידו להגיש לממשלה הצעת נוסח חוק). לפני שנה וחצי הופץ תזכיר החוק לכל הגורמים הרלוונטיים, ולבד ממשרד המשפטים, לא התקבלו לגביו הערות מהותיות. מאז, במשך שנה וחצי נוספות, ישב צוות משותף לראמ"ה, למשרד החינוך ולמשרד המשפטים כדי להשלים את נוסח החוק, בעיקר בכל הנוגע לאיסוף מידע ושמירתו. הצעת החוק המוגשת עתה היא על דעת כל הגורמים שהיו שותפים לניסוח החוק, כולל משרד המשפטים.