חוק ההסדרים - פרק ב דברי הסבר

סעיפים   2(1) ו–(5) ו–4        

כללי       

בהתאם לסעיף 4א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), נדרש אישור לצורך חיבורו של ציוד קצה, כהגדרתו בחוק, לרשת בזק ציבורית של בעל רישיון כללי (להלן - אישור סוג).

במקביל, בהתאם לקבוע בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת הטלגרף), ובתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות הטלגרף), ביצוע פעולת סחר (קנייה, מכירה, תחזוקה, השכרה או השאלה) בתחנת טלגרף אלחוטי, מחויבת ברישיון (להלן - רישיון סחר), אשר קבלתו מותנית בקיומו של אישור סוג בר–תוקף לציוד הקצה הרלוונטי.

בהתאם לעולה מחוק התקשורת, אישור הסוג נועד להבטיח כי ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רישיון כללי וכי רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ולמטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה. כן עולה מתקנות הטלגרף כי אישור סוג לציוד קצה נייד, נועד להבטיח כי ציוד הקצה מאפשר ניצול יעיל של ספקטרום התדרים.

לשם עידוד התחרות בשוק ציוד קצה רט"ן, הרחבת היצע המכשירים ושיפור רווחת הצרכן, אשר, יחד, יש בכל אלה אף לתמוך בהגברת התחרות בשוק הרט"ן בכלל, ולאור קיומה של מערכת תקינה בין–לאומית ענפה בתחום ציוד קצה רט"ן, מוצע לפטור ציוד קצה רט"ן, אשר יעמוד בתנאים שיקבע שר התקשורת, מקבלת אישור סוג, ולפטור את העוסק בסחר בציוד קצה רט"ן כאמור מהצורך לקבל רישיון סחר.

לסעיף 2(1) ו–(5)

סעיף 4א(ד3) לחוק התקשורת בנוסחו היום, מאפשר לשר התקשורת לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים של ציוד קצה. מוצע לעגן במסגרת הסעיף האמור את הפטור מהצורך בקבלת אישור סוג לציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד העומד בתנאים שקבע שר התקשורת בצו. השר יהיה רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה.

נוכח הפטור המוצע, מוצע כי בסעיף 36א לחוק התקשורת, המטיל סנקציה פלילית על מי שמבצע פעולות בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, להבהיר שהסנקציה האמורה לא תחול על מי שחל לגביו הפטור.

לסעיף 4

מוצע לעגן במסגרת סעיף 5 לפקודת הטלגרף, את הפטור מהצורך בקבלת רישיון סחר למי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן, העומד בתנאים שקבע שר התקשורת. מוצע כי תנאי לתחולת הפטור הוא כי העוסק האמור עמד בחובות רישום ודיווח שקבע השר, וזאת כדי לאפשר לשר התקשורת להפעיל את סמכויותיו לגבי גורמים שמוצע כי יהיו פטורים מקבלת רישיון סחר, ובין השאר, להפעיל את סמכויותיו הקבועות בסעיף 53א לחוק התקשורת, כנוסחו המתוקן המוצע בסעיף 2(8) (ר' דברי הסבר לסעיף 2(8) המוצע).

יובהר לעניין זה, כי מאחר שאישור הסוג בהתאם לתקנות הטלגרף, נדרש רק כתנאי לקבלת רישיון, הרי שפטור מהצורך ברישיון סחר, מהווה גם פטור מהצורך בקבלת אישור סוג לעניין זה.

סעיף2(2)ו–(6)

 כללי        

תחום שירותי הרדיו טלפון נייד (להלן - רט"ן) הוא תחום מרכזי בשוק התקשורת, הן מבחינת היקף מחזור הפעילות ביחס לתוצר המקומי הגולמי בישראל, והן מבחינת גובה ההוצאה השנתית הממוצעת למשק בית בעבור צריכת שירותי רט"ן. תחום הרט"ן מתאפיין בתחרות בין גורמים מעטים, וקיימים בו חסמי כניסה משמעותיים למפעילים חדשים, הנובעים, בין השאר, מהעלות הגבוהה הכרוכה בהקמת תשתית רט"ן, מדרישת הרגולציה שלפיה פריסת התשתית תיעשה בכל הארץ ומההגבלות המוטלות על הקמת אתרי השידור הנובעות משיקולים סביבתיים ותכנוניים.

עידוד כניסת מפעילים חדשים לתחום הרט"ן יגביר את התחרות בתחום וישפר את רווחת הצרכן וחופש הבחירה שלו. כדי לאפשר כניסתם של מפעילים חדשים כאמור, תוך צליחת החסמים האמורים, באופן שיאפשר למפעילים חדשים להתחרות באופן יעיל במפעילים הקיימים, ובכלל זה להיערך למתן שירותים בכיסוי ארצי - היערכות המחייבת פריסת תשתיות והעשויה לארוך תקופה ארוכה שבמהלכה המפעיל החדש לא יוכל לספק את השירותים ברמה הנדרשת ממנו, מוצע לתקן את חוק התקשורת ולהוסיף לו את הוראות סעיף 5ב בנושא "שירותי נדידה".

בסעיף 5ב האמור מוצע לחייב בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (להלן - מפעיל רט"ן או בעל רישיון), שהוא בעל רישיון קיים, לתת לבעל רישיון חדש, שירותי נדידה, קרי - לאפשר לבעל רישיון חדש לעשות שימוש, כהגדרתו בסעיף 5(א) לחוק, ברשת הבזק הציבורית שלו, וזאת כדי שבעל הרישיון החדש יוכל לתת למנוייו שירותי רט"ן בכל הארץ, כפי שנותן בעל הרישיון הקיים. שירותי הנדידה יאפשרו לבעל הרישיון החדש להעניק למנוייו שירותים גם באזורים שבהם טרם הקים תשתית עצמאית משלו.

לסעיף 5ב(א) המוצע

מוצע להגדיר כי בעל רישיון חדש הוא מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז למתן רישיון רט"ן למפעיל חדש או הרחבת רישיון רט"ן של מפעיל קיים שפורסם בידי ועדת המכרזים שמינה השר ביום י"ז באייר התשס"ט (11 במאי 2009) (להלן - המכרז) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה, וכן מי שקיבל לראשונה רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו, ובכלל זה מי שקיבל לראשונה רישיון כאמור במסגרת המכרז האמור. כמו כן, מוצע להגדיר כי בעל רישיון קיים יהיה מי שקיבל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן לפני יום כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010) ושאינו בעל רישיון חדש. הגדרות אלה באות להבהיר כי חובת מתן שירותי נדידה חלה על בעלי הרישיונות הקיימים, למעט בעל רישיון קיים אשר רישיונו הורחב אגב בחירתו במכרז.

לסעיף 5ב(ב) המוצע

מוצע לקבוע כי החובה של בעל רישיון קיים לתת שירותי נדידה תחול בהתקיים שניים אלה:

(1) בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור. ככל שבעלי הרישיונות הנוגעים בדבר הגיעו להסכמה ביניהם, לא נדרש ההסדר החקיקתי המוצע ושירותי הנדידה יינתנו בתנאים שיסוכמו בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר;

(2) כדי שבעל הרישיון החדש יקים תשתית רט"ן עצמאית לצורך מתן שירותי רט"ן למנוייו ולא יסתמך על שירותי נדידה בלבד, מוצע לקבוע כי חובת מתן שירותי נדידה תחול רק אם שר התקשורת אישר כי בעל הרישיון החדש יכול לספק שירותי רט"ן לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסיה, שלא באמצעות שירותי נדידה, כלומר - באמצעות תשתית עצמאית שאותה הקים. מוצע להבהיר לעניין בעל רישיון קיים שרישיונו הורחב, כי התנאי האמור מתייחס לשירותי הרט"ן הניתנים למנוייו מכוח הרחבת רישיונו הקיים, להבדיל משירותים שסיפק קודם לכן בהתאם לרישיונו טרם הרחבתו כאמור.

כמו כן, במטרה למנוע מצב שבו בעל הרישיון החדש יפנה ברגע האחרון אל בעלי הרישיונות הקיימים כדי להגיע עמם להסכמה, מוצע לקבוע כי אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים.

לסעיף 5ב(ג) עד (ה) המוצע

מוצע לקבוע כי שירותי הנדידה יינתנו במשך תקופה של שבע שנים ממועד מתן אישור השר כאמור בסעיף 5(ב) המוצע (להלן - תקופת הנדידה). כן מוצע לקבוע כי שירותי הנדידה יינתנו על ידי בעל הרישיון הקיים באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רט"ן למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו, זאת כדי להבטיח שבעל הרישיון החדש יוכל להציע שירות איכותי למנוייו, גם אם הדבר נעשה באמצעות שירותי נדידה הניתנים על ידי בעל רישיון אחר.

בהמשך לאמור לעיל לעניין עידוד בעל הרישיון החדש להקמת תשתית עצמאית שבאמצעותה יוכל להעניק שירותי רט"ן למנוייו, מוצע לקבוע כי החובה לתת שירותי נדידה לא תחול אם חלפו ארבע שנים ממועד מתן אישור השר (להלן - תקופת הבדיקה), והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול לספק באופן עצמאי, קרי -  שלא באמצעות שירותי נדידה, שירותי רט"ן לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסיה. מוצע להוסיף הבהרה כאמור לעיל בסעיף 5ב(ב) המוצע, לעניין בעל רישיון חדש שרישיונו הורחב.

עוד מוצע לקבוע כי שר התקשורת ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, את תקופת הנדידה ותקופת הבדיקה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.

לסעיף 5ב(ו) עד (ח) המוצע

כדי להסדיר את אופן מתן שירותי הנדידה שיתנו בעלי הרישיונות הקיימים לבעל הרישיון החדש, ובלי לגרוע מחובתם להעניק שירותים אלה, מוצע לקבוע כי השר יקבע ברישיונותיהם של בעלי הרישיונות, תנאים למתן שירותי הנדידה והיקפם, וכן חובת העברת מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור. כן יקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תנאים לעניין גובה התשלום בעד שירותי הנדידה והמועדים לתשלום. תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח' בשבט התשע"ב (1 בפברואר 2012). 

עד לקביעת התשלום בידי השרים, מוצע לקבוע הסדר זמני (להלן - ההסדר הזמני) ולפיו בעל רישיון קיים יהיה רשאי לדרוש בעד שירותי הנדידה מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור–גומלין כפי שהוגדר בסעיף 5ב(א) המוצע, כלומר, התשלום המרבי שרשאי בעל רישיון קיים לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור–גומלין, בהתאם לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור גומלין), התש"ס-2000, שנקבעו לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק התקשורת. כיוון שהתקנות האמורות אינן מסדירות תשלומים לעניין העברת נתונים, מוצע לקבוע כי לעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט -  יהיה בעל הרישיון הקיים רשאי לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי כאמור שנקבע בתקנות האמורות לדקת שיחה.

עוד מוצע לקבוע כי התשלום שהשרים יקבעו בתקנות כאמור, יחול גם על שירותי נדידה שניתנו עד המועד שבו נקבעו התקנות. ההפרש שבין התשלומים ששולמו עד למועד זה בהתאם להסדר הזמני, לבין תשלומים שיש לשלמם לפי קביעת השרים, ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים ממועד קביעת התקנות. לצורך חישוב ההפרש האמור, מוצע כי ייווספו לתשלומים ששולמו עד מועד קביעת התקנות, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, ממועד תשלומם בפועל ועד מועד תשלום ההפרש.

לסעיף 5ב(ט) המוצע

בשים לב להוראות סעיף 5 לחוק התקשורת, שעניינן "קישור–גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר" המעניקות לשר התקשורת סמכויות נרחבות לעניין שימוש כהגדרתו בסעיף האמור, ומכיוון שסעיף 5ב המוצע הוא מקרה פרטני שבו מוסדרת חובת מתן שימוש לעניין שירותי נדידה, מוצע להבהיר ולקבוע כי אין בהוראות סעיף 5ב המוצע כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 5 לחוק התקשורת, ככל שאינן סותרות את הוראות הסעיף המוצע.

במקביל להוספת סעיף 5ב לחוק התקשורת, מוצע, בסעיף 2(6) להצעת החוק, לתקן את סעיף 73ב לחוק התקשורת שעניינו "עיצום כספי על בעל רישיון, על מי שפועל מכוח היתר כללי או על מי שקיבל אישור סוג", ולאפשר הטלת עיצום כספי גם על הפרה של הוראות סעיף 5ב האמור או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיו, זאת בדומה לסמכות הנתונה כיום לגבי הפרת הוראות סעיף 5 לחוק התקשורת, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיו.

סעיף 2(3)

בהתאם לסעיף 13 לחוק התקשורתניתן, משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, לתת הוראה לבעל רישיון, כהגדרתו בחוק התקשורת, בדברהתקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון, כהגדרתם בחוק האמור, או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין. כמו כן נקבע בסעיף האמור, כי התשלום בעד עשיית אותן פעולות ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בעניין לבין בעל הרישיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות אוהפעולה, אם קיים. אם אין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת הסודיות.

בפועל, בעל הרישיון מבצע שינויים במיתקן בזק שבשימושו בלי שיידע מראש את כוחות הביטחון, וכפועל יוצא, בלא ההתאמות הטכנולוגיות הנדרשות לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון. בהתאם לכך, כוחות הביטחון נאלצים לבצע את ההתאמות בעצמם ולשאת בעלויות הכרוכות בכך בהתאם להוראות חוק התקשורת.

לפיכך מוצע לתקן את סעיף 13 האמור כך שבעל רישיון שניתנה לו הוראה לענייןהתקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, לרבות מתן גישה למיתקן, יידרש לפנות מראש לנציג כוחות הביטחון הרלוונטיים טרם ביצוע פעולה הנדרשת לצורך ביצוע ההוראה, וטרם ביצוע כל פעולה שיש בה כדי להשפיע על התפקידים או הסמכויות של כוחות הביטחון שלצורך ביצועם או הפעלתם ניתנה ההוראה, ולקבל את הנחייתו לעניין אופן ביצוע הפעולות האמורות ולפעול בהתאם להן. עוד מוצע לקבוע כי אותן פעולות ימומנו בידי בעל הרישיון.

סעיף 2(4)

סל תשלומים חלופי הוא מקבץ של שירותי בזק, שרשאי בעל רישיון להציע למנויו, בתמורה לתשלום חלופי לתשלומים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 15(א)(1) לחוק התקשורת (להלן - התעריפים המפוקחים). סל תשלומים חלופי נועד לאפשר לבעל רישיון שתעריפיו מפוקחים ונקבעו בתקנות כאמור, גמישות מסוימת כך שיוכל להציע מסלולי תעריפים חלופיים לתעריפים המפוקחים. אישור סל תשלומים חלופי נעשה כיום לפי מנגנון שנקבע בסעיף 15א(א) לחוק התקשורת, וזו לשונו:

"(א) נקבעו תשלומים לפי סעיף 15(א)(1) בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון (בסעיף זה - שירותי הבזק), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאשר לבקשת בעל הרישיון סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק; החלטת השר תינתן בתוך 60 ימים ממועד קבלת הבקשה או מהמועד שבו המציא בעל הרישיון כל מידע שנדרש לתתו."

אישור סל תשלומים חלופי בידי שר התקשורת, נעשה בהתאם לקריטריונים שהותוו מעת לעת בידי הוועדות הציבוריות-מקצועיות להסדרת התעריפים של "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן - חברת בזק).

מטרת התיקון המוצע לייעל את המנגנון הקבוע בחוק התקשורת לאישור סל תשלומים חלופי כמשמעותו בחוק. 

נושא זה עלה במסגרת דוח הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל, בראשות פרופ' ראובן גרונאו, שמינה שר התקשורת, ואשר הוגש לו בחודש מרס 2008 (להלן - ועדת גרונאו). שר התקשורת דאז אימץ את המלצות הוועדה האמורה בשינויים ובדגשים מסוימים. בין השאר הוחלט לאמץ את המלצות הוועדה בדבר הקריטריונים לבחינה ולאישור של סל תשלומים חלופי ולשנות את  המתכונת לאישור הסל.

במסגרת זו, מוצע לשנות את המתכונת לאישור סל תשלומים חלופי, ולקצר את פרק הזמן החולף מהמועד שבו התקבלה בקשתו של בעל רישיון לאישור סל תשלומים חלופי ועד למועד שבו יהיה רשאי בעל רישיון להציע את הסל למנוייו. לפי המתכונת החדשה, יוכל בעל רישיון להציע סל תשלומים חלופי בשני מסלולים.

בהתאם למסלול הראשון, לא יידרש אישור מפורש של שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, אלא יהיה די בכך שהשרים כאמור לא הודיעו על התנגדותם לבקשת בעל הרישיון להציע סל כאמור בתוך התקופה הקבועה בסעיף המוצע. בעל הרישיון יגיש לשר התקשורת בקשה להצעת סל תשלומים חלופי שבה יפרט את תנאיו של סל התשלומים החלופי, וכן יגיש לו מידע משלים ששר התקשורת דרש לתתו. בנוסף ימציא בעל הרישיון לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור. ככל ששר התקשורת לא הודיע על התנגדותו בחלוף 30 ימים ממועד הגשת הבקשה או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים, לפי המאוחר, וככל שלא הודיע על התנגדותו של שר האוצר בתום 15 ימים נוספים, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע את סל התשלומים החלופי למנוייו.

בהתאם למסלול השני, בעל הרישיון יהיה רשאי להציע סל תשלומים חלופי למנוייו, ככל ששר התקשורת הודיע לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, במהלך התקופה האמורה לעיל, כי הוא מאשר את הבקשה.

לעניין זה יובהר כי בחינת סל התשלומים החלופי ואישורו ייעשה בהתאם לאמות המידה שעליהן המליצה ועדת גרונאו, במסגרת המלצותיה לעניין המתווה למתן גמישות תעריפית לחברת בזק, אשר אומצו בידי שר התקשורת.

סעיפים 2(7) ו-3(א)

לסעיף 51א המוצע

חלק ניכר מהסכמי ההתקשרות המוצעים כיום על ידי מפעילי הרט"ן כוללים תקופת התחייבות, שביטול ההסכם בידי המנוי במהלכה, כרוך בתשלום או בהפסד הטבה. כך למשל נוהגים מפעילי הרט"ן להעניק למנויים הנחה לכאורה בעד רכישת ציוד קצה רט"ן מהם, בתמורה להתחייבות המנוי להיות קשור עמם ולצרוך מהם שירותי רט"ן לתקופה מסוימת. ככל שמבקש המנוי לבטל את הסכם ההתקשרות במהלך תקופת ההתחייבות, עליו להשיב את ההנחה לכאורה שניתנה לו.

כיום, נדרש מנוי המבקש לבטל את הסכם ההתקשרות במהלך תקופת ההתחייבות כאמור, לשלם תשלום גבוה המהווה חסם מעבר ממשי, כך שהמנוי מתקשה לעבור למפעיל אחר.

לשם הגברת התחרות בשוק הרט"ן, תוך מיקסום טובת המנוי, מוצע להסיר חסמי מעבר מסוג זה בין מפעילי הרט"ן, ולהקל על מנוי המבקש להחליף את מפעיל הרט"ן שממנו הוא צורך שירותים. לפיכך מוצע לקבוע כי אם מנוי של בעל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן או מנוי של בעל רישיון רט"ן ברשת אחרת (MVNO), ביטל את הסכם ההתקשרות שבינו לבין בעל הרישיון במהלך תקופת ההתחייבות, בעל הרישיון לא יגבה מהמנוי תשלום שלא היה נדרש לשלם אלמלא הביטול ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול, ששיעורם הכולל עולה על 10% מממוצע החשבון החודשי של המנוי בעבור שירותי בעל הרישיון שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם האמור עד למועד ביטולו, כשהוא מוכפל במספר החודשים שנותרו עד תום תקופת ההתחייבות (להלן - סכום התקרה).

לעניין זה יצוין כי התשלום פוחת ככל שהמנוי מממש את ההתקשרות עם המפעיל למשך תקופה ארוכה יותר, בתקופת ההתחייבות. כן יובהר, כי ממוצע החשבון החודשי של המנוי לעניין זה, אינו כולל תשלום בעבור ציוד קצה, ככל שנרכש מבעל הרישיון. בנוסף יובהר לעניין זה, כי סכום התקרה, הוא התשלום היחיד שיכול בעל רישיון לגבות ממנוי בעת ביטול ההתקשרות, ואשר לא היה נגבה ממנו אלמלא הביטול האמור. כך, גם אם ניתנו למנוי כמה הטבות או הבטחות להטבות, לא יעלה התשלום הכולל שייגבה מהמנוי או שיקוזז ממנו, לפי העניין, בשל הביטול, על סכום התקרה. כך לדוגמה: מנוי הקשור בהסכם התקשרות הכולל תקופת התחייבות ל–18 חודשים, אשר מבקש לבטל את ההסכם לאחר 12 חודשים, וממוצע החשבון החודשי בעבור שירותי בעל הרישיון שצרך עומד על 500 שקלים חדשים, לא יוכל בעל הרישיון לגבות ממנו תשלום שלא היה נדרש לשלם אלמלא הביטול, העולה על - 10% * 500 (שקלים חדשים - ממוצע חודשי) * 6 (חודשים) = 300 שקלים חדשים. בהמשך לדוגמה האמורה, ככל שהובטח לאותו מנוי שתינתן לו הטבה שוות ערך ל–1,000 שקלים חדשים במהלך תקופת ההתחייבות או בסיומה, עומדות לפני בעל הרישיון שתי אפשרויות: האחת לתת למנוי את ההטבה במלואה (1,000 שקלים חדשים), ולגבות מהמנוי סכום שלא יעלה על 300 שקלים חדשים בשל הביטול; השנייה, לתת למנוי את ההטבה האמורה בניכוי סכום שלא יעלה על 300 שקלים חדשים ולא לגבות מהמנוי סכום בשל הביטול. יובהר, כי בכל מקרה, בדוגמה האמורה, בעל הרישיון לא יהיה רשאי לגבות מהמנוי כל תשלום מעבר ל–300 שקלים חדשים, בשל הביטול או בשל מניעת ההטבה.

עוד מוצע לקבוע, כי אין בהוראות הסעיף המוצע כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין. כך למשל אם למנוי קיימת זכות לבטל את הסכם ההתקשרות, לדוגמה בשל הפרת החוזה עמו בידי בעל הרישיון.

כמו כן, מוצע לקבוע בסעיף 3(א) המוצע הוראת תחולה ולפיה הוראות סעיף 51א המוצע יחולו לגבי כל מנוי שמבטל הסכם עם מפעיל רט"ן החל ביום תחילתו של החוק המוצע. הוראת תחולה זו מחילה את הוראות סעיף 51א האמור גם לגבי מנוי שהתקשר בהסכם עם מפעיל רט"ן לפני יום תחילתו של החוק המוצע, ואשר מבטל את ההסכם ביום התחילה ואילך וזאת לשם הסרת חסמי המעבר העומדים בפניו כבר כעת וכדי לעודד את התחרות, שכן כיום ההסכמים הקיימים כוללים כבילה של המנוי בהתחייבות לתקופה של 18 חודשים במגזר הפרטי, ולתקופות ארוכות יותר במגזר העסקי.

לסעיף 51ב המוצע

כיום, מרבית העסקאות לרכישת ציוד קצה ממפעיל הרט"ן, נעשות באמצעות תשלום לשיעורין, בין באמצעות כרטיס אשראי ובין באמצעות הוראת קבע בבנק. בהמשך למתואר לעניין סעיף 51א המוצע, כיום כאשר מבקש מנוי לבטל הסכם התקשרות עם מפעיל הרט"ן במהלך תקופת ההתחייבות, נוהגים מפעילי הרט"ן להעמיד לפירעון מיידי את כלל התשלומים בעבור ציוד הקצה שרכש מהם המנוי. פירעון מיידי כאמור, מהווה חסם מעבר משמעותי עבור המנוי.

לפיכך, מוצע לקבוע כי אם הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על ביצוע התשלום בעבור ציוד קצה שרכש מנוי מבעל הרישיון באמצעות כרטיס אשראי, בתשלומים, יבצע בעל הרישיון את העסקה כעסקת תשלומים ולא כעסקה לחיוב חשבון בכרטיס אשראי, הדומה להוראת קבע חודשית באמצעות כרטיס האשראי. בכך מצטמצמת האפשרות של בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים שהמנוי טרם שילם. בהתאמה, מוצע לקבוע כי אם הוסכם בין מנוי לבין בעל הרישיון על תשלום לשיעורין כאמור, באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות הוראת קבע בבנק, והמנוי ביטל את הסכם ההתקשרות במהלך תקופת ההתחייבות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון כאמור להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש ממנו, בשל הביטול.

סעיף 2(8)

סעיף 53א לחוק התקשורת עניינו "פיקוח על ציוד קצה". סעיף קטן (א) של הסעיף האמור מסמיך את השר לקבוע תקנות בעניין זה. מוצע להרחיב את הסמכות הנתונה לשר התקשורת בפסקה (4) של סעיף 53א(א) האמור, לקבוע הוראות לעניין חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, כך שהחובה תחול גם על כלל העניינים המנויים בסעיף 53א(א) ולא רק על מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד הדרושים לשם ביצוען של הוראות הסעיף.

כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי במסגרת סמכותו להתקנת תקנות או נהלים, הנוגעים לפיקוח על ציוד קצה, יביא בחשבון שר התקשורת, בין השאר, שיקולים של מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה, שיקולים שבטובת הציבור ושיקולים של קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה. שיקולים אלה דומים במהותם לשיקולים הקבועים בסעיף 4(ב) לחוק התקשורת, שאותם נדרש השר להביא בחשבון, בעת מתן רישיון לפי החוק ובקביעת תנאים בו.

סעיפים 2(9) ו–3(ב)   

מוצע לאסור על בעל רישיון כללי למתן  שירותי רט"ן, על בעל רישיון רט"ן ברשתאחרת ועל מי שעוסק בסחר (קנייה, מכירה, תחזוקה, השכרה או השאלה) בציוד קצה רט"ן, לבצע הגבלה או חסימה של אלה:

(1) אפשרות המנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום (אפליקציה), המסופקים על גבי רשת האינטרנט - לדוגמה, יישומי שיחות המבוצעות על גבי רשת האינטרנט (VoIP), שיתוף קבצים, יישומי וידאו;

(2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה רט"ן - לדוגמה, "ניוון" יכולת המכשיר באופן שלא יאפשר התחברות לרשתות Wi-Fi;

(3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת בזק ציבורית של בעל רישיון. כך למשל, חסימת היכולת להשתמש בכרטיס SIMשאינו של בעל הרישיון שממנו נרכש ציוד הקצה. לעניין זה יובהר כי המדובר על אפשרות של המנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת בזק ציבורית של בעל רישיון, ככל שציוד הקצה שברשותו תומך בטכנולוגיה של אותה הרשת.

מוצע להבהיר לעניין זה, כי הגבלה או חסימה כאמור, לא יבוצעו גם באמצעות אחר. כך למשל, באמצעות בקשה של בעל הרישיון מיבואן ציוד הקצה או היצרן של ציוד הקצה, לבצע חסימות או הגבלות בציוד. כן מוצע להבהיר, כי חסימה או הגבלה לא תיעשה בדרך של קביעת תעריפים, לדוגמה קביעת תעריף היוצר תמריץ או העדפה לעשות שימוש בתוכן שבוחר מפעיל הרט"ן, לעומת שימוש בתוכן אחר המסופק באינטרנט.

עם זאת מוצע לקבוע כי איסור חסימה או הגבלה של אפשרות המנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום המסופקים על גבי רשת האינטרנט, לא יחולו על חסימה או הגבלה המתחייבים מפעולתו הרגילה של בעל רישיון. לעניין זה, מוצע להסמיך את שר התקשורת לקבוע סוגי פעילויות של בעל רישיון שיראו אותן כפעילות רגילה. כך לדוגמה, ניהול רשת כדי לחלק את משאבי הרשת הזמינים בין כלל המשתמשים באופן יעיל והוגן, יכול שייקבע כפעילות רגילה של בעל הרישיון.

עוד מוצע לקבוע כי איסור החסימה או ההגבלה של אפשרות המנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום המסופקים על גבי רשת האינטרנט וכן של התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה רט"ן, לא יחול אם ביקשו זאת מנוי או קבוצת מנויים במפורש מבעל רישיון או ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן, או  אם שר התקשורת התיר זאת במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון.

כיום מפעילי הרט"ן חוסמים או מגבילים פעמים רבות את אפשרות המנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן ברשת של מפעיל אחר, באמצעות חסימת יכולתו של המנוי להשתמש בכרטיס SIMשאינו של בעל הרישיון שממנו נרכש ציוד הקצה, וכן גובים מהמנוי תשלום בעבור הסרת החסימה כאמור. נוכח האמור, מוצע לקבוע במסגרת סעיף 3(ב) המוצע, הוראת מעבר ולפיה בעל רישיון ומי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן, אשר הגביל או חסם, לפי יום תחילתו של החוק המוצע, את האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן ברשת של בעל רישיון אחר, יסיר את החסימה לבקשת המנוי ולא יגבה מהמנוי תשלום כלשהו בעבור הסרת החסימה כאמור.

סעיף 5

חברת בנק הדואר בע"מ (להלן - חברת הבת) היא חברת בת של חברת דואר ישראל בע"מ (להלן - חברת הדואר או החברה). חברת הבת מספקת שירותים פיננסיים ללקוחותיה וכן מהווה מסלקה לתשלומים בעבור הממשלה וגופים ציבוריים נוספים. פעילות חברת הבת מוגבלת בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן - חוק הדואר), בשורהשלנושאים. בכך, נוצריםקשייםלבנקהדוארלפתח את השירותים שאותם הוא מספק ללקוחותיו, ונמנעת ממנו פעילות והכנסות.

במטרה לאפשר לחברת הדואר, באמצעות חברת הבת, להרחיב את פעולותיה בתחום השירותים הכספיים, מוצע לתקן את חוק הדואר כך שתתאפשר הסרת הפיקוח על מחירי חלק מהשירותים הניתנים על ידי חברת הבת ויתאפשר לה לגבות תשלום סביר בעד השירותים הכספיים שהיא נותנת ככל שגובה התשלום ביחס לשירות מסוים לא נקבע בתקנות לפי סעיף 88י(א)(1) לחוק הדואר. על פי המוצע השירות של טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לעניין רישום העברה וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי), יוחרג מההסדר האמור, וזאת משום שהסדר לקביעת תשלומים בעד השירות האמור קבוע בסעיף 4א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.