חוק ההסדרים - פרק ו

הצעת החוק:
ביטול הרשות לשיקום האסיר.

התייחסות:
הרשות לשיקום האסיר פועלת מכוח חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983 וכן חוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001. היא מתוקצבת על ידי משרד הרווחה ומסתייעת במימון ע"י קרנות. הרשות אחראית לטיפול באסיר ובמשפחתו עד שנתיים מיום שחרורו מהכלא ותפקידה לאפשר לאסיר שיקום ולמנוע שיבה לפשע. פעילות השיקום נחשבת מוצלחת וכדאית: שיעור החזרה לפשע בקרב אסירים שעברו שיקום הוא כ- 35%, וזאת לעומת 62% בקרב כלל אוכלוסיית האסירים.

הרשות מונה כ- 64 משרות ותקציבה מאז שנת 2000 עומד על כ- 14 מליון ₪ בלבד. בשל התקציב הזעום, רק כ-2000 מקרב 6,500 האסירים המשתחררים מדי שנה זוכים לשירותי שיקום. מבחינה כלכלית, הצלחת הרשות חוסכת למדינה סכומי עתק בהשוואה לעלויות העצומות של חזרה לפשיעה. לעומת זאת, תקציבה הדל של הרשות משמעו כי זכותם של אסירים לשיקום נפגעת, וכך גם זכותם של רבים מהם לניכוי שליש מתקופת מאסרם בשל התנהגות טובה.
משרד הרווחה אמור היה לקדם חקיקה שתבטיח לכל אסיר את הזכות לשיקום, ולטפח תחום זה כמערך מקצועי ייחודי. במקום זאת, הוא מציע באופן תמוה לחסל את הרשות.

המלצה: שאלת ביטול הרשות לשיקום האסיר ביסודה כלל אינה שאלה תקציבית, כי אם שאלה של מדיניות בעלת היבטים ארגוניים והיבטים הנוגעים לזכויות אדם. אין כל הצדקה להכללתה בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל את הפרק מחוק ההסדרים, ולהעבירו לדיון בועדת הפנים, בהליך חקיקה רגיל.

אינני מבינה מספיק בכדי לדעת אם התיקון טוב או רע, אך נראה לי כי הנושא חשוב מספיק בכדי שידון בכובד ראש ובמלוא תשומת הלב, תוך שיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, ולא יכנס במחטף דרך חוק ההסדרים.

לחשוב שאסירים שברור שהם אנשים עם גישה שונה לחיים יצטרכו להגיע למוסד שמיזגו אותו עם הרוווחה (שגם היא אטומה מתוכן כמו שאר המוסדות בארץ שלא מנוהלים נכון) ולקבל את היחס על מנת לשקם אותם נראה צעד של הרצון של הבוסים שמנהלים את הארץ לחיסכון אבל בפועל יגרום ליותר עלות ופחות אפקטיביות מצדם.
יחס אישי ואיכפתיות ורצון לא יהיו הגורם אלא האנשים יעברו כמו שעוברים בקופה של מכולת הבא בתור ,כן מה יש לך..
בבקשה העשו את הצעד הנכון ותעזרו למנוע את ההבלעה הזו ושוב מי שיפגע הוא אנחנו במיקרו ובמקרו.
תודה

איני מבינה מדוע הצעת חוק זו נכללת במסגרת חוק ההסדרים
איני מבינה מדוע השינוי בסטאטוס של הרשום לשיקום האסיר לא זכה לדיון מעמיק
איני מבינה מה הטעם בשינוי
איני מבינה כיצד במסגרת אותו משרד יטפלו גם בעבריין וגם בקורבנו
איני מבינה את השינוי
בקיצור
לדעתי חובה לקיים דיון מעמיק בטרם הולכים להרוס גוף שמתפקד טוב

מהלך זה הינו שגוי לדעתי כיוון שברגע שיהיה באחריות משרד הרווחה כל הפרויקט החשוב הזה יבלע ואולי יעלם , קיימת סכנה של הפניית משאבים המוקדשים לשיקם האסיר לאפיקים אחרים, סירבול ובירוקרטיה נוספת.

:(

חוק ההסדרים החדש כוונת הממשלה הינה להפוך את הרשות לשיקום האסיר מרשות עצמאית לרשות שתהיה סמוכה על שולחנו של משרד הרווחה

מטרת התיקון היא ביטול הרשות לשיקום האסיר והעברת סמכויותיה ופעילויותיה למשרד הרווחה. השינוי מנומק בכך שמשרד הרווחה כבר מטפל ממילא באוכלוסיית האסירים המשוחררים ובני משפחותיהם, כך שריכוז הסמכויות בידי משרד הרווחה ישפר את היעילות ויביא לרצף טיפולי ושיקומי.

החוק כולל רשימה של מושגים אשר מוגדרים מחדש על מנת להתאים לשינוי.
מוצע להחליף מועצת הרשות הקיימת, המונה 39 חברים, במועצה חדשה, המונה 25 חברים. הרכב המועצה משתנה כדלקמן:
1. במקום מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים (הפנים, המשפטים) יבוא נציג מהמשרד המייצג את השר, מנהל האגף לשירותי תיקון במשרד הרווחה עדיין נמנה בשמו אך מורשה לשלוח נציג מטעמו.
2. ביטול: נציגות משרד החינוך והתרבות; אחד משני חברי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה שהוא גם חבר האגודה לקרימינולוגיה; אחד משלושת נציגי הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות בישראל; אחד משני נציגי ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה; אחד משני נציגי ארגון המעבידים היציג; ארבעה מששת הפעילים במוסדות וארגוני מתנדבים בתחום הטיפול באסיר; נציג שירות המבחן.
3. הוספה: נציג של הסנגוריה הציבורית; שני נציגים של שר הרווחה (בנוסף לאחד הקיים).
4. החלפת מבנה ראשות המועצה (ביטול ממלא המקום הקבוע).

בנוסף:
1. נוסף סעיף סל להעברת חבר מועצה מכהונתו בשל "נסיבות אחרות" הפוסלות מכהונה לדעת השר.
2. סמכות המועצה השתנתה וכעת היא אינה מתווה את קווי הפעולה אלא מייעצת לשר. כן הוגדרו מטרות פעילותה:
a. שיקום ושילוב אסירים בקהילה, לרבות תעסוקה
b. סיוע למשפחות אסירים
c. ליווי מקצועי של מסגרות שיקום
d. עניינים נוספים עליהם יורה השר
3. ביטול האפשרות לאצול סמכויות לוועדות שתמנה המועצה. סמכותן מוגבלת להמלצה.
4. קיום הסמכות של המועצה והוועדות מוגדר באופן שדי בכך שרוב החברים כיהן כדין כדי שהתוצרים יהיו תקפים.
5. תקציב הרשות הוכפף לסמכות הכנסת במסגרת חוק התקציב, במקום להיות החלטה מנהלית פנים משרדית.
6. בוטלו סעיפי הפיקוח, הדיווח והסודיות.
7. נקבעו סעיפים לאפשור המעבר מהרשות לוועדה המוצעת.

חוות דעת
השינוי המוצע נראה תמים אך אינו כזה. ביטול הרשות והעברת סמכויותיה למשרד הרווחה משמעו טרנספורמציה של הגוף המטפל ממוסד עצמאי, בין משרדי, המטפל באסירים למוסד ממשלתי פנים משרדי. כמוסד פנים משרדי יש לחשוש שהשינוי יעביר את מוקד הפעילות מטיפול באסירים, שיקומם והשבתם לחברה, לשימור הסדר החברתי, ואיזון למול אינטרסים אחרים, כך שהטיפול באסיר ייעשה כפוף או מושפע מעניינים אחרים שבטיפול המשרד (למשל – טיפול בקרבנות). הדבר יאפשר אמנם מעבר ישיר יותר של מידע, אולם יש לחשוש שמעבר ישיר זה יפגע בזכויות האסירים – אשר סובלים מלובי חלש ממילא – בלא לקדם את היעילות למעשה.
גם השינוי הטכני לכאורה בהרכב המועצה אינו כזה: הוא משנה את מאזן הכוחות בה לרעת השירותים החברתיים (הורדת 2/3 מנציגות ארגוני השיקום והפחתה ניכרת בנציגי הציבור האחרים).
הסנגוריה הציבורית התנגדה לתיקון וטענה בין היתר כי תוספת התקציב המובטחת אינה פותרת את הקשיים. נראה כי המחוקק כשל בקריאת הביקורת, שכן תוספת התקציב הנזכרת בחוות הדעת של הסנגוריה אינה מופיעה בתיקון המוצע, ויתר הכשלים נותרו בעינם.
לסיכום, ההסדר הוא לכל הפחות בעייתי – אם לא פגום – מבחינת תוכנו, ונראה כי נדרשת לו התייחסות יסודית יותר, תוך שקילת עמדות כלל הגורמים המעורבים, ולכן מן הראוי שלא לבצעו במסגרת חפוזה זו של חוק ההסדרים.

תגובה זו היא חלק מפרויקט "ציבור, רוצה להשתתף בחוק ההסדרים" מהבלוג ללא אליבי בשיתוף אתר עבודה שחורה.
עמוד הפרויקט בללא אליבי: http://www.ayeletoz.com/?p=545
עמוד הפרויקט בעבודה שחורה: http://www.blacklabor.org/?page_id=23223

איני יודע מה עומד ביסוד ההצעה בחוק ההסדרים לחיסולה של הרשות לשיקום האסיר שבמהלך השנים עשתה רבות למען הנושא בהתחשב במשאבים המוגבלים שעמדו לרשותה. אולם, אם יש כיום סיבות המצדיקות את השינוי המהותי בטיפול באסיר, מפליא שהדבר נעשה באמצעות חוק ההסדרים ולא בדיון מסודר בהשתתפות אנשי מקצוע ומדענים בתחום.

חשוב מאוד שרש"א תהיה עצמאית. אין סיבה לערוך שינוי במשהו שעובד ומתפקד. כחלק מניסיוני ברש"א אני גאה לומר כי קרימינולוגים ולא אחרים הם המתאימים ביותר לעבודה בשיקום האסיר כעובדים מערכתיים הם בשיתופי פעולה עם מסגרות קהילה, משפחה, מקורות תעסוקה, רווחה וכדומה. אם תועבר רש"א מהיותה עצמאית ייפגעו האסירים, הקרימינולוגים ומן הסתם גםן הציבור.
אנא רבים מהסטודנטים עמיתיי, הקרימינולוגים בעלי כישורים ויכולות מדהימים ואין הם מתקבלים לעבודה ראויה עם שכר הוגן, אל תיקחו את מיומנות ומומחיות זו מאיתנו. אסירים ועבריינים במיוחד בשיקום הם לטיפולם של קרימינולוגים שיקומיים שעושים עימם עבודה ברוכה-רגשית, פיזית, חברתית וכדומה

הנני סטודנטית לתואר שני לקרימינילוגיה חברתית שיקומית שנה ב' באוניברסיטת בר- אילן. ובוסף אני אזרחית מודאגת. שיקום אסירים הינו תחום חשוב אם לא ראשון במעלתו בחברה הקרימינוגנית.

יש לחוקק חוקים המגדילים את טווח יריעתו של רש"א לאפשרויות שיקום נוספות, מחקר, ותמיכה מקצועית מבעלי מקצוע אשר הוכשרו לעבודה שיקומית עם אוכלוסיות עברייניות.

דומה כי הפיכת רש"א לגוף ממשלתי תפגע באינטרסים אלו ותגביל אינטרסים שיקומיים.
אני מצערת על חיקוק חוק זה ומקווה שקול הקרימינולוגים החברתיים שיקומייים יישמע בועדות הממשלה
ובעזרת הגיון בריא נצליח למנוע אותה ובד בבד לחשוב יחד כיצד ניתן לקדם ולשפר את יכולתיה של רש"א לשיקום אסירים.

זה יהיה אסון אם הגוף היחידי שממונה על שיקום האסירים בארץ יעבור ליידי הרווחה!!!

רש"א לרשות זו יש את הכלים הידע שנאספים מן השטח ובהתאם לכך ראייה יותר טובה לגבי טיפול שויקום האסיר מאחר והיא מתעסקת יום ביומו עם אוכלוסייה המדוברת והיא עם יד על הדופק בנושא מה שנכון ולא נכון.
אם נעביר את הרשות למשרד עבודה ורווחה, שאין את הכלים המספיקים והנכונים לקבלת החלטוות וסדרי עדיפויות נכונים מאחר ואינם עובדים מתוך השטח, אלא זאת תהיה הסתכלות מלמעלה ללא הבנה מספקת וללא ידע נאות וכלים מספקים. קבלת החלטות מצד משרד רווחה תהיה לקויה ולא לטובת אסירים זאת מאחר ובמשרד עבודה ורווחה לא בקיאים מספיק בשיקום וטיפול ורואים לנגד עיניהם רק את עו"ס ולא את שאר אנשי מקצוע כגון קרימינולוגים שיקומים מה שלא כך רואה רש"א. חוק זה יפגע במעמד אנשי מקצוע לא יקדם לא את התחום ולא את האוכלוסייה אשר אכן זקוקה לקשת רחבה של עזרה, הבנה, ידע וסיוע מצד כל אנשי טיפול ולא רק עו"סים.

מהלך שגוי ולא דמוקרטי!

שלום רב,

הרשות לשיקום האסיר הינה גוף מקצועי אשר עוסק בעבודת קודש, התורמת הן לפרט המשתחרר מהכלא והן לחברה.

תרומתה המשמעותית לחברה מתבטאת בהיבטים החברתיים ואף הכלכליים.

בהיבט החברתי מסייעת רש"א בשיקום האסיר המשוחרר ובהפיכתו לאזרח יצרני וחיובי.
בהיבט הכלכלי חוסכת לנו רש"א כסף רב כאשר מצליחה היא למנוע את חזרתו של האסיר המשוחרר למעגל הפשיעה, תוך שהוא מסב נזק לסביבתו ולבסוף לתקופת מאסר נוספת עליה אנחנו אזרחי ישראל משלמים.

איני יודע מה השיקולים והמניעים להכפיף את רש"א למשרד הרווחה, אך אני יודע שהגיע הזמן שקברניטי מדינת ישראל ישכילו להביט רחוק מתוך נק' מבט אסטרטגית ורחבה, ויבינו שיש להותיר את רש"א כגוף מקצועי ועצמאי התורם רבות למדינת ישראל והחברה הישראלית.

בתקווה ואמונה.....

עקב כשלים ותחלואות בבסיס ובאופי העובדים, נזרקים ילדים, נערים ובוגרים אל העולם העברייני. אוזלת היד היא זו שדוחפת אותם למצוא פתרונות אחרים. והנה ישנה רשות קטנה אך מבטיחה, שהיא פסגת שאיפותיהם של כלל האסירים (מוכח!!), היא זו שנותנת להם את תהקווה והמוטיבציה לקבל טיפול, לשנות דפוסי חשיבה ולחשוב על עתיד אחר עבורם ועבור משפחתם. והרי מגיעה הרווחה, ללא זלזול בעו"סים- שברובם עושים עבודת קודש ואין שניים להם, אבל במקרה הזה זו תהיה פגיעה מהותית, ראשית- בכלל אוכלוסיית האסירים שברור לכולם שקצב הגידול שלה מפחיד, שנית- בכלל הקהילה והחברה הישראלית הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה חברתית- תרבותית, פגיעה בדמוקרטיה, בזכויות הפרט, בחופש הבחירה (לשינוי ולעתיד טוב יותר) ואוכל למנות עוד רשימה ארוכה מבחינה זו. ושלישית- פגיעה במקצוע אחר, אשר אין בסיס לפגיעה זו מאחר ואין הקרימינולוגים החברתיים שיקומיים חסרים בידע, טכניקות, מיומנויות או כלים אם במחקר אם בתיאוריה ובטח ובטח שבטיפול. מיותר לציין כי זה המקצוע אשר מוסמך מבטן ומלידה לעבודה טיפולית על גווניה עם האוכלוסיה הנעה על הרצף העברייני, ההתמכרותי, הקורבני וכדומה. וכמובן שלא אוכל להתעלם מהפרטת ההוסטלים- הילדים האלה, פושעים\גנבים\פורצים- אתם יכולים לכנות אותם עוד לפי שמות- הם עדיין ילדים והם הילדים של כולנו!!! כי בחברה מתוקנת יש לפעול לקדיום כל פרט ופרט ובטח ובטח שבינם נמנים חסרי הישע. מי שעוקב אחר החדשות בטח קיבל כבר את הרושם אודות המתחולל במוסדות שנתונים לחסות הנוער, זו השחתה של נפש צעירה, אותה נפש שאחר כך חוזרת לקהילה פוגעת בה ומיד אחר כך מושלכת אל מאחורי סורג בריח עד שארית ימיו. איך ניתן להישאר אדישים לכך לא ברור לי, לא בתור יצור אנושי, לא בתור ארחית ובטח ובטח שלא בתור קרימינולוגית חברתית- שיקומית. החוק הזה מהווה צעד קטן עבור הרשות אך צעד גדול עבור אוכלוסיית האסירים ובביטולו יש ביטול זכות הקיום של אותם אנשים. אנא חישבו על כך!!!

שמירה על רש"א כרשות עצמאית תאפשר את חופש הפעולה המקצועי, היעיל והאחראי. כפיפותה של רש"א למשרד ממשלתי זה או אחר יגביל את פעולותיה בשל היותה כפופה לתכתיבים חיצוניים (שלא תמיד עולים בקנה אחד עם הצרכים הטיפוליים), העניין המקצועי יחליף את מקומו בפוליטיקה מיותרת, כך שאוכלוסיית האסירים המשוחררים תיפגע. עלות שיקום אסיר הינה כ1/3 מעלות החזקתו בכלא. במקום לפגוע שוב ושוב באוכלוסיות המוחלשות בחברה אולי כדאי שנמשיך ונחזק את רש"א כרשות עצמאית בין אם בתקציבים, בכוח אדם ובשמירה על עצמאותה המקצועית ללא תלות במשרד ממשלתי. אחרת, פנינו לאבדון....

החוק במתכונתו החדשה אינו מזכיר סעיפים רבים הייחודיים לשיקום האסיר (כגון: מדיניות לקידום אסירים, הגברת מודעות הציבור לבעיית שיקום אסירים ועוד), רק השר יוכל להחליט ולהכריע בעניין אסירים ומשפחותיהם, הוסטלים יופרטו (מיותר לציין את בעייתיות העניין), העובדים שיועסקו יהיו אך ורק עובדים סוציאלים ללא אפשרות העסקה לקרימינולוגים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים.

שיקום, שיקום, שיקום!!!!
את החסך העצום בחינוך, השקעה, אהבה ותמיכה מהמשפחות או המדינה כלפי נוער בסיכון, נוער מנותק, עבריינים עצורים או מורשעים, בתוך הכלא או מחוצה לו - מנסים לפצות בפרך, עמל רב והמון אמונה - הקרימינולוגים החברתיים שיקומיים. וזה, עוד ללא כל תגמול, מלבד הערכתם של האסירים, האסירים המשוחררים,משפחותיהם, ילדיהם ושאר המעגלים הסובבים את העבריין -אנשים שהבינו שאת תרומת הקרימינולוגים השיקומיים לא ניתן לכמת כלל.
ההכרה בחוק השיקום מאפשרת לקרימינולוגים לפעול.
ההכרה בקרימינולוגיה החברתית-שיקומית כפרופסיה טיפולית לכל דבר ועניין - תאפשר לשקם לא רק את אלה שחטאו לחברה - אלא גם את אלה שעדיין לא...
אנא, הביעו התנגדות נחרצת!
תמכו בעמותת הקרימינולגים החברתיים-שיקומיים ובתוכניות השיקום!

אני לא מאמין בהלאמות של משרדים. לכל גוף צריכה להיות מומחיות.
יש לי ילד שהיה זקוק לעזרה ממשרד הרווחה, והיחס היה מתנכר, לא מחובר לקשיים שלנו למרות שהילד עבר תאונת דרכים קשה מאוד והיה זקוק לעזרה.
אני מאמין שכל גוף צריך להתמחות בעבודה שלו. את הטיפול קיבלתי בסופו של דבר באופן פרטי.
חוק ההסדרים זה חוק אלים ואסור להסכים איתו.
יבוטל החוק לאלתר.

זה מהלך שגויי ולא דמוקרטי, לדעתי

כבעלת תואר ד"ר בקרימינולוגיה עם ידע וניסיון רב שנים בתחום, מהלך זה עלול להוביל להפחתה ניכרת של השירותים והתקציבים הניתנים כיום לאסירים דרך הרשות לשיקום האסיר, שממילא אינם רבים. מהלך זה עלול להוביל להשקעה מופחתת בשיקום האסיר, מה שעלול להוביל לחוסר השתלבותם התקינה בחברה ובהעלאת שיעור הרצידיביזם, שבסופו של דבר יפגעו בכלל החברה.

נגד. זה מיותר.

שמירה על רש"א כרשות עצמאית תאפשר את חופש הפעולה המקצועי, היעיל והאחראי. כפיפותה של רש"א למשרד ממשלתי זה או אחר יגביל את פעולותיה בשל היותה כפופה לתכתיבים חיצוניים (שלא תמיד עולים בקנה אחד עם הצרכים הטיפוליים), העניין המקצועי יחליף את מקומו בפוליטיקה מיותרת, כך שאוכלוסיית האסירים המשוחררים תיפגע. עלות שיקום אסיר הינה כ1/3 מעלות החזקתו בכלא. אולי במקום להחליש את כוחן של האוכלוסיות החלשות ממילא נחזקן וננסה לעזור להם להצליח?! סתם מחשבה. יש לחזק את רש"א בתקציבים, בכוח אדם ובשמירה על עצמאותה המקצועית ללא תלות במשרד ממשלתי. אחרת, פנינו לאבדון....

כאחת שיש לה אינטרקציה עם הרשות לשיקום האסיר, אני יודעת שתרומתם לקהילה תיפגע בצורה משמעותית ולא יהיה מענה לאסירים שמבקשים להשתקם ולצאת ממעגל הפשיעה.

טעות קשה.
להכניס גוף עצמאי בקשיים למנגנון מסורבל, איטי, לא מתוקצב וביורוקרטי שכזה הולך לפגוע באלו ששילמו את חובם לחברה ומחפשים דרך לחזור ולתרום.
רוצים לתקצב את רש"א, או להכניס אותם לפיקוח- לא דרך הרווחה!! העלות תעלה על התועלת אלפי מונים!

אני מתנגד לחוק מכוון שאני מכיר מקרוב את משרד הרווחה וההתנהלות של המשרד הזה אשר קבלן מבצע של הפרטט כל השירותים הנמצעים בו,מה גם שאני יודע שאין טיפול טוב יותר לטיפול ושיקום לאסירים פרט לרשות

משרד הרווחה בקושי מטפל במה שכבר נמצא תחת חסותו...חסר לנו שהוא יתחיל לטפל גם בשיקום האסירים!!! אוי ואבוי למדינה שלנו.