שכר הבכירים: גם אתם יכולים להשפיע
שכר הבכירים: גם אתם יכולים להשפיע
הוסף תגובה חדשה
- 134 בעד
- 83 נגד
- סה"כ: 217 הצבעות
לאור לחץ ציבורי הולך וגובר ובעקבות הגשת הצעות חוק פרטיות המבקשות להלחם בשכר הגבוה של בכירי החברות הציבוריות בישראל הוחלט על הקמת ועדת שרים לבחינת פערי השכר במשק. לאחר סיום עבודתה הונח על שולחן הממשלה תזכיר חוק חדש המבקש להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות.
תזכיר החוק, המוגש לאור נתונים המראים על מקרים של עלייה בשכר הבכירים ללא שום קשר לביצועי החברה עצמה, מבקש מצד אחד להגביר את עצמאות הדירקטוריונים וועדות הביקורת ומצד שני לקבוע הליכי אישור מיוחדים לשכר הבכירים בחברות הציבוריות בנוסף לקביעת מבנה השכר שלהם. תזכיר החוק מדגיש כי מהתמודדויות של מדינות זרות עם מצב דומה עולה כי יש לטפל בעניין באופן עקיף (חיזוק עצמאות הדירטוריונים) ולא באופן ישיר (הגבלה חד משמעית על רף שכר).
אתם מוזמנים להגיב אודות תזכיר החוק באתר "שיתוף הציבור".
תגובות אודות התזכיר יתקבלו עד לתאריך 05.12.2010
- יש הגורסים כי אין להתערב בקביעת שכר הבכירים ויש להניח לחברות הציבוריות לקבוע את שכר הבכירים שלהן ללא התערבות כגון זו שמציע תזכיר החוק, מה דעתכם?
- כאמור, תזכיר החוק מבקש לטפל בעניין בדרכים עקיפות ולא ישירות, האם הדרך הנכונה לפתור את העניין היא אכן הדרך העקיפה ולא הגבלה ישירה על השכר?
- בארה"ב, לדוגמה, קרה שהגבלת שכר הבכירים הביאה לתוצאה הפוכה - שכר הבכירים דווקא המשיך ועלה וזאת בגלל שינויים ותוספות ברכיבים אחרים בתלוש. האם הניסיון הישראלי להגבלת השכר נותן מענה לתוצאות דומות?
- לתזכיר החוק המלא.
- להסבר תזכיר החוק.
-
לקריאת מסמך ההסבר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
גרסה להדפסה
הורד את הנושא כקובץ
תגובות
תגובה לתזכיר החוק נגד שכר הבכירים
אני מסכים עם השאלות ותהיות שיש לגבי התזכיר.
פערי המעמדות בארץ הגיעו לרמה בלתי סבירה, איך אפשר להרשות מצב כזה בחברות ציבוריות.
האין זה מחובתנו לדאוג שנשאר חברה אחת, הולכות ומתפתחות פה תתי חברות, חברת השפע וחברה שלא יודעת להרים את הראש.
ילדיהם של אנשי השפע, הרבה פעמים לא יודעים מהו ערכו של הכסף, לעומת זאת ילדי המשפחות שבקושי סוגרות את החודש, קודם כל לא רואים את ההורים, יודעים מהו ערכו של כל מטבע.
היוכלו שניהם לצאת יחדיו? להתחתן?
אם אנחנו חרדים לעתיד המדינה? מחובתנו להילחם במאבק זה.
אין שום הצדקה להתערבות ציבורית בעניין הזה
שכר הבכירים ניתן לבכירים כי הם אלו שאחראים על ארגון שלם ועל כתפיהם רובצת אחריות עצומה. אין שום סיבה להתערב במצב שלא דורש שום התערבות! חוץ מזה, הורדת שכר בכירים תביא להורדת המוטיבציה של העובדים להגיע לרמות הניהול הללו (כי פירוש הדבר יותר אחריות ללא תמורה) והכסף בוודאי שלא יילך לעובדים.
התערבות ראויה
המצב הקיים בו שכר הבכירים מרקיע שחקים ללא שום קשר אימיתי לביצועים של החברה + שכר מרבית העובדים ברמות הנמוכות של העובדים במשרד יוצרת מצב אבסורד לחלוטין.
אני מוצא כל התערבות שהיא - ראוייה בהחלט וטוב שהדבר נידון.
חברות ציבוריות הן בעצם חברות פרטיות בבעלות של אנשים רבים
בתור שכאלה, המדינה לא יכולה להתערב בשכר בכיריהן, כי למדינה אין כל אחריות על החברות הללו (אלא אם כן היא מחזיקה במניותיהן, ואז דרך הפעולה מוזכרת להלן).
אם יש אדם שלא מוצאת חן בעיניו העובדה ששכר הבכירים בחברה מסויימת גבוה מדי - שלא יקנה את מניותיה, או שימכור את המניות שבבעלותו. אם המניה תרד - זה יהווה התמריץ הטוב ביותר לדירקטוריון להוריד את שכר בכיריה (הדירקטוריון מורכב מבעלי המניות העיקריים. אם המניה יורדת - הם מפסידים).
לאנשים שלא מחזיקים במניות החברה אין כל זכות להגביל את שכר בכיריה, כמו שאף אדם לא יכול להגביל את שכרו של הירקן השכונתי שלו.
גם לעובדים באותה חברה אין זכות כזו. לא מוצא חן בעיניך השכר של הבוס שלך - או השכר של הבוס של הבוס של הבוס של הבוס שלו - תתכבד ותתפטר. אף אחד לא מחזיק אותך שם בכוח.
הגבלת שכר הבכירים לא תגרום לשכר הנמוך ביותר בחברה לעלות. ישנם אנשים ש- מה לעשות - העבודה שהם עושים לא שווה שכר גבוה יותר לחברה שמעסיקה אותם, ולכן, או שהם יפוטרו - תוצאה לא רצויה בפני עצמה, או שזה יגרום לכך שיקומו חברות פרטיות, שירכזו עובדים בעלי משכורת נמוכה, ובראשן יעמוד אדם שיקבל משכורת שלא נדע אותה ולא נוכל לגעת בה (כי זו חברה פרטית).
המשפט הראשון המתאר את הסיבות לחוק הזה, הוא הסיבה האמיתית להצעת החקיקה שלו: "לאור לחץ ציבורי הולך וגובר". מדובר, בעצם, בחוק פופוליסטי.
אני מקווה שאתה מתעניין בעובדות
דובי שלום,
הנפגעים הראשונים מחגיגות השכר הם בעלי המניות מטעם הציבור.
איני יודע אם אתה יודע אבל בישראל אין חובה על בעל השליטה בחברה לאשר את הסכמי השכר אצל אסיפת בעלי המניות. אתה מוזמן לקרוא קודם את הדוח של מרכז המחקר של הכנסת בענין לפני שאתה מחווה דעתך.
במילים פשוטות, אם שמוליק הוא בעלים של 30 אחוזים מחברת פירמה1 למשל. יוהוא הבעלים של גרעין השליטה יש לו אינטרס ברור למנות מי מטעמו (ואף את עצמו) לתפקידים בכירים בחברה ולשלם להם משכורות עתק. נניח שהחברה הרויחה רווח נקי של מליון ש"ח בשנה האחרונה. אם החברה תחלק את הרווחים בין בעלי המניות הוא יקבל כמובן רק 300000 ש"ח. אם במקום זאת הוא ימנה עצמו יו"ר הדרקטוריון ויחליט שמשכורתו היא 800000 ש"ח בשנה אזי רווחי החברה יהיו 200000 ש"ח ומתוכם הוא יקבל 60000 והציבור, רק 140000. כך מפסיד ציבור בעלי המניות 560000 ש"ח (זהו ההפרש בין ה140000 לחלקו ברווחים האמיתיים.
ולכן הראשונים שחייבים תמוך בהגבלת שכר הבכירים (לאו דווקא בדרך שמציע החוק) הם בעלי המניות.
בוא נסכם, שאם חידשתי לך משהו בעובדות אז תכתוב לי ונמשיך בדיון על איך דואגים באמת לזכויות בעלי המניות המכונים הציבור.
מקווה שתדע לראות את האמת
אורי
אכן חידשת לי
אבל זה לא משנה את ההתנהגות של ציבור המשקיעים *אחרי* ההחלטה להעלות את שכר הבכירים בחברה.
משקיע שעיניו בראשו, יקרא את הדוחות הכספיים של החברה, ויראה ש- 80% מרווחי החברה הלכו לשכר של יו"ר הדירקטוריון (ועד כמה שאני יודע, בחברות ציבוריות חובה לחשוף את שכרם של בעלי עניין בחברה), ויחליט האם זה שכר הולם. אם לא - הוא ימכור את השקעתו בחברה.
בהנחה שיהיה מספר לא מבוטל של משקיעים דומים - תרד מניית החברה בשל חוסר אמון הציבור בה ובעומד בראשה, וכתוצאה מכך - תרד מניית החברה.
ייתכן שבטווח הקצר אותו בעלים ירוויח את את ה- 800K, אבל בטווח הבינוני והארוך הוא יפסיד את ערכם של 30% המניות שבבעלותו (נניח, 5% מהם), ואני מניח שעלות ההפסד בערך המניות גבוה מהרווח הנקודתי של משכורת זו או אחרת. בטווח הארוך מאוד, אמון הציבור בחברות שבשליטת אותו אדם יתערער, וישפיע על מחירי המניות *בכל* החברות שבבעלותו. אני מניח שזה הפסד שכל בעל שליטה ינסה להימנע ממנו.
המשקיעים בבורסה צריכים ליצור מצב שבו בעלי שליטה ידעו שלא *שווה* להם להעלות את שכר הבכירים בחברה באופן לא הגיוני, כי הם יפסידו מכך בטווח הבינוני והארוך.