שיתוף הציבור בנושאים משולחן הממשלה
  • דף הבית
  • שיתוף הציבור
  • בלוג
  • אודות
    • שותפים

נושאים לדיון

  • ביטחון
  • הגנת הסביבה
  • חברה ורווחה
  • מדיה חברתית
  • מיסים וכלכלה
  • תקשורת
  • תשתיות
  • בנייה ודיור
  • חוק ומשפט
  • חינוך
  • בריאות
  • רכב ותחבורה
  • עבודה ותעסוקה
  • עליה וקליטה
  • חקלאות ובעלי חיים

פוסט אחרון

06.01.2013 | יום ראשון 16:11
ועדת הבחירות המרכזית קבעה כי הופעתה של שרית חדד הפרה את חוק דרכי התעמולה
בעקבות עתירתה של רשימת "יש עתיד", קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, כי רשימת הליכוד-ישראל ביתנו הפרה את הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה)...
לבלוג שיתוף הציבור»

העמדת מידע ממשלתי לתושבי המדינה בצורה מובנת ונגישה: טיוטת הצעת החלטה לממשלה

העמדת מידע ממשלתי לתושבי המדינה בצורה מובנת ונגישה: טיוטת הצעת החלטה לממשלה

  • אינטרנט
  • מידע
  • משרדי ממשלה
  • נגישות מידע
  • 174 בעד
  • 119 נגד
  • סה"כ: 293 הצבעות

אתם מוזמנים לקחת חלק, להגיב להעיר ולעצב את טיוטת ההחלטה ההולכת ומתגבשת בימים אלו ועוסקת בנגישות המידע הממשלתי לציבור.

כללי

1. הממשלה רואה כחלק מתפקידה להעמיד לרשות הציבור מידע מקיף, מובן ומעודכן על זכויותיהם של תושבי המדינה שנקבעו בחוק או על פיו. יש חשיבות הן לפרסום מידע על ידי כל משרד ממשלתי בתחום אחריותו והן לפרסום מידע בצורה אינטגרטיבית, ובכך לאפשר לתושבי המדינה לקבל מידע בהתאם לצרכיהם, בלי קשר לזהות הגוף המופקד על הנושא (משרדי הממשלה, תאגידים ציבוריים, השלטון המקומי, קופות חולים וגופים אחרים).

תם הדיון, תגובות חדשות לא יועברו למשרד.

פרסום משרדי
2. משרדי הממשלה יפרסמו מידע על זכויות התושבים באתרי האינטרנט שלהם, כמפורט להלן –

א. משרד ממשלתי יהיה אחראי לפרסום מידע הנוגע לזכויות הניתנות באמצעות אותו משרד, וכן לזכויות שנקבעו על פי חוקים שהשר המופקד על המשרד ממונה על ביצועם. מקום שהזכות ניתנת באמצעות יחידת סמך או רשות הפועלת על פי דין יוכל המשרד הממשלתי למלא אחר חובתו לפי החלטה זו על ידי הפנייה לאתר האינטרנט של אותה יחידה או רשות, ובלבד שבאותו אתר מפורסם מידע על פי הכללים הקבועים בהחלטה זו.
ב. המידע שיפורסם יהיה כתוב בשפה ברורה ומובנת ויסביר את מהותה של הזכות ואת היקפה, את תנאי הזכאות ואת ההליך הנדרש למימוש הזכות. המידע יהיה מבוסס לא רק על לשון החקיקה אלא גם על הפסיקה הנוגעת לעניין ועל ההנחיות הפנימיות של המשרד. אין בפרסום דברי החקיקה עצמם כדי להוות פרסום נאות לפי החלטה זו.
ג. המידע יהיה מלא, מדויק ועדכני, ככל האפשר. עם זאת, כיוון שפרטי הזכויות נקבעות על פי הנוסח המחייב של החקיקה הנוגעת לעניין, המשתנה מזמן לזמן, יש לכלול באתר, במקום בולט, הודעה שלפיו המידע שנמסר הוא מידע כללי, ואין לראות בו ניסוח מחייב של הדין.


פרסום אינטגרטיבי
3. לאור מחויבות הממשלה כאמור בסעיף 1, ועל מנת לקדם ולייעל את הבאת המידע לידיעת הציבור, הזקוק לתמונה מלאה בדבר זכויותיו לפי מצבי חיים ולאו דווקא לפי חתך של משרדים, ישתפו משרד הממשלה פעולה עם ארגונים שלא למטרת רווח העוסקים בהבאת מידע על זכויות בפני הציבור בצורה אינטגרטיבית. שיתוף פעולה זה יכול שיכלול, בין היתר, העברת מידע מהמשרד הממשלתי, הודעה על עדכונים והצבעה על מידע שגוי או חסר. במסגרת שיתוף פעולה זה יוודאו משרדי הממשלה שמידע המתפרסם על ידי ארגונים כאמור לא יוצג כמידע רשמי של מדינת ישראל או של משרד ממשלתי אם אין למשרד שליטה על התוכן המוצג.

ביצוע ומעקב
4. המנכ"ל של כל משרד ממשלתי יקבע עובד בכיר, בעל כישורים מתאימים, כאחראי על פרסום מידע לציבור באמצעות האינטרנט (להלן – האחראי). עובד זה יכול, אך אינו חייב, להיות הממונה על העמדת מידע לרשות הציבור לפי חוק חופש המידע. במשרד ממשלתי בעל תחומי פעילות רבים ניתן למנות מספר עובדים אחראים לתחומי פעולה שונים.

5. המנכ"לים של משרדי הממשלה ימסרו לוועדת השרים לענייני השירות הממשלתי לאזרח וממשל פתוח (להלן – ועדת השרים), לא יאוחר משישים יום ממועד קבלת החלטה זו, את שמותיהם של האחראים שמונו לפי סעיף 4, את תפקידיהם ואת דרכי ההתקשרות איתם.


6. על האחראי בכל משרד למסור לוועדת השרים, עד סוף חודש ינואר ועד סוף חודש יולי של כל שנה, דיווח מפורט בדבר יישום החלטה זו בחצי השנה שקדמה לדיווח. יו"ר ועדת השרים יניח על שולחן הממשלה סיכום חצי-שנתי של פעולות הממשלה בהתאם להחלטה זו, בהתבסס על הדיווחים שיתקבלו מהממונים. סיכום זה, וכן דיווחי האחראים, יפורסמו לציבור בדרך שבה יורה יו"ר ועדת השרים.


דברי הסבר

כדי שמשרדי הממשלה יוכלו לתת שירות לאזרח, תנאי ראשון הוא שהאזרח יהיה מודע לזכויותיו לדרכי מימושן. מתן מידע לאזרח הוא חלק מהותי ומרכזי של תפקידי השירות הציבורי. עיקרון זה בא לידי ביטוי חלקי בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, המחייב רשויות ציבוריות לתת מידע לתושבי המדינה על פי דרישתם, ואף מחייב את הרשויות הציבוריות לפרסם דו"ח שנתי וכן להעמיד לרשות הציבור את ההנחיות המנהליות אשר לפיהן היא פועלת ואשר יש להן נגיעה לציבור.

אך בכך אין די. תושבים רבים אינם מודעים למלוא זכויותיהם. הדבר גורם לתת-ניצול של זכויות ולהעמקת פערים חברתיים. תת-ניצול של זכויות מהווה בעיה משמעותית בכל המדינות המפותחות, ומחקר של ארגון ה – OECD מצא כי שיעור הניצול של זכויות רווחה מסוימות מגיעה במדינות שונות ל – 50 עד 80 אחוזים בלבד. ר' סקירתו של פרופ' ג'וני גל, "על החשיבות של מיצוי זכויות", ביטחון סוציאלי, מס' 73 (פברואר 2007), עמ' 5.
http://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/SocialSec...

תת-ניצול של זכויות הוא תוצאה, בין השאר, של העדר מידע על זכויות ועל דרכי מימושן, ודווקא האוכלוסייה הנזקקת ביותר עלולה להיתקל בקשיים בקבלת המידע הדרוש לה. בעיה זו דורשת פתרון. אמצעי הפרסום שהתפתחו בשנים האחרונות נותנים במה יעילה לפרסם לציבור בצורה נוחה מידע בדבר זכויות, כללי הזכאות ודרכי המימוש. רשויות רבות מפעילות אתרי אינטרנט שבהם מתפרסם מידע על הזכויות שהן מופקדות על נתינתן. כך, למשל, למוסד לביטוח לאומי אתר המכיל מידע רב על סוגי הזכויות הניתנות על ידי המוסד, תנאי הזכאות ודרכי הגשת התביעה.

על אף ההתקדמות של השנים האחרונות, עדיין אין הדבר נעשה בצורה מספקת. בין הבעיות הקיימות ניתן למנות את אלה:
1. לא כל המידע ניתן לתושבי המדינה בשפה ברורה, הניתנת להבנה על ידי אנשים מן היישוב. פרסום חוקים ותקנות, דבר חשוב כשלעצמו, אינו מאפשר לציבור הרחב להבין מה הן זכויותיו.
2. הפרסום אינו ברמה אחידה. לא כל הרשויות מספקות את המידע הנדרש ולא תמיד המידע המתפרסם באינטרנט הוא מעודכן.
3. לעתים קרובות המידע המתפרסם אינו כולל מידע על תקדימים, על הפרשנות שניתנה על ידי בתי המשפט או על ההליכים הנדרשים לשם מימוש הזכויות.
4. לרוב, רשויות מפרסמות מידע הנוגעות לפעילות שלהן בלבד. אך התושב אינו יודע בהכרח היכן לחפש ואיזה גוף מופקד על מתן הזכות. התושב זקוק למידע לפני צרכים ומצבי חיים, ויש לוודא שהוא יקבל מידע לגבי כלל זכויותיו בלי קשר לגוף המופקד על נתינתן.
5. במדינת ישראל ניתנים שירותים רבים על ידי גופים מעין-ציבוריים ופרטיים, לעתים קרובות במימון ציבורי מלא או חלקי. מתן מידע על כל רשות ציבורית בנפרד לא יביא את התושב להכיר גם את הגופים האחרים שאליהם הוא יכול לפנות.

במדינות אחרות נעשו צעדים משמעותיים לשם הבאת מידע לתושבי המדינה בצורה אינטגרטיבית, בשפה פשוטה ומובנת וברמת עדכניות גבוהה. המגמה היא לעודד שיתוף פעולה בין הרשויות הציבוריות לבין החברה האזרחית, על מנת להביא את המידע בפני תושבי המדינה בצורה מיטבית.

דוגמה יפה לכך היא אנגליה: ה – Citizens Advice Bureau - עמותת-גג המאגדת כמה מאות עמותות מקומיות הממונות בין היתר על ידי המדינה, מפעילה אתר אינטרנט עם מידע נגיש, אינטגרטיבי ורב-לשוני על זכויות ושירותים ציבוריים.
http://www.adviceguide.org.uk/index.htm

מטרתה של הצעת החלטה זו היא לייעל את העמדת המידע לרשות הציבור בדרכים אלו:

1. העמדת מידע על ידי כל רשות ציבורית רלוונטית (בשלטון המרכזי) באתר האינטרנט שלה, בצורה בהירה, מובנת ועדכנית. הנגשת המידע בצורה זו מחייבת בהכרח פישוט השפה של החקיקה ועבודת עריכה והסבר. לכן חשוב שהרשות הציבורית המפרסמת את המידע תבהיר כי הצגה זו של המידע נועדה להקל על התושב, אך אין לראות בה ניסוח מחייב.

2. שיתוף משרדי הממשלה בפרסום אינטגרטיבי של מידע על זכויות. הפרסום האינטגרטיבי צריך לכלול מידע הנוגע לזכויות הניתנות על ידי משרדי הממשלה, אך גם זכויות במישור השלטון המקומי, זכויות במשפט הפרטי (למשל, בתחום דיני העבודה ודיני הצרכנות) ושירותים של גופי המגזר השלישי. בשלב זה, נראה כי הממשלה לא תוכל לקחת על עצמה משימה זו, ועל כן מוצע שהיא תשתף פעולה עם גופים ללא כוונת רווח העוסקים בכך. גוף אחד כזה שקם לאחרונה הוא "כל-זכות", חברה לתועלת הציבור ללא כוונת רווח המפעילה אתר שבו ניתן לקבל מידע לפי מצבי חיים וצרכים. האתר גם מפנה לאתרים של הגופים הציבוריים הרלוונטיים. באתר מבקרים כ – 50,000 אנשים בחודש – וביניהם עובדי רווחה רבים המסתייעים באתר כדי לייעץ לאנשים שבטיפולם. הוא משמש, על כן, כלי יעיל לפרסום מידע על זכויות, מבלי שהמידע יוצג כמידע רשמי המחייב את הרשות הציבורית. גם גופים אחרים ללא כוונת רווח מפרסמים מידע בנושאים בתחום טיפולם. שיתוף פעולה יכול לכלול העברת מידע, הודעה על שינויים צפויים בחוק או במערך המינהלי למיצוי הזכויות, התראה על מידע לא מדויק המתפרסם באתרים, ועוד.

3. קביעת אחראי בכל משרד (לרבות תאגיד סטטוטורי ויחידת סמך, במקרים המתאימים) לפרסום מידע לציבור באמצעות האינטרנט. האחראי ידווח מדי תקופה לוועדת השרים לעניין השירות הממשלתי לאזרח וממשל פתוח על הפעולות שנעשו לשם הנגשת מידע לציבור, הן על ידי פרסום ישיר והן על ידי סיוע לפרסום אינטגרטיבי.
 

  • share
  • Tweet
  • הוסף תגובה חדשה
  • גרסה להדפסהגרסה להדפסה
  • הורד את הנושא כקובץהורד את הנושא כקובץ

תגובות

כמה מהמידע יתפרסם גם בשפה הערבית?

הוגש ע"י נוי קוגמן ב־ה', 02/09/2012 - 11:47.

חשוב להבהיר את הנושא הלשוני במסגרת ההצעה - באילו שפות המידע יהיה נגיש. לדעתי כדאי לפרסם את המידע גם בערבית, ורצוי מאוד שחלק מהמידע יתפרסם גם בשפות נוספות, כמו רוסית ואמהרית. זאת במיוחד מאחר ואני מאמין, שבצדק או לא בצדק, גם הבהירים והנגישים שבפרסומי הממשלה ישתמשו ברובד לשוני גבוה למדי של העברית. אני מתאר לעצמי שאותם התושבים שהעברית פחות שגורה על פיהם הם במקרים רבים אלו המודעים פחות לזכויותיהם, הן בשל הקושי הלשוני והן בשל תוצאות אחרות של היטמעות פחותות בחברה הישראלית. חשוב שדווקא הם יקבלו מידע אמין ועדכני ככל האפשר.

  • השב לתגובה זו

אי מסירת מידע לנזקקים

הוגש ע"י חנה נדב ב־ש', 11/19/2011 - 12:42.

דאגתי ליידע הרבה ממכריי הזכאים להחזר מס הכנסה שלילי, לאחר שקראתי את המודעה בעיתון.

אני בטוחה שעניין זה לא הובא לידיעתם של הרבה ניזקקים להטבה הנ"ל.

היות שיש להגיש בקשות להחזר מס הכנסה שלילי עד 30.11.2011 .אנא, תידאגו להפיץ מודעות בכל אמצעי אפשרי,על מנת שכל הניזקקים יממשו את זכותם.

דרך אגב, גם הרבה משפחות לא מימשו את זכותם להנחות בגני ילדים בגלל אי פירסום הולם.

  • השב לתגובה זו

גם אני בטוח

הוגש ע"י יוסי לוי ב־ה', 11/29/2012 - 17:47.

אני בטוחה שעניין זה לא הובא לידיעתם של הרבה ניזקקים להטבה הנ"ל.

היות שיש להגיש בקשות להחזר מס הכנסה שלילי עד 30.11.2011 .אנא, תידאגו להפיץ מודעות בכל אמצעי אפשרי,על מנת שכל הניזקקים יממשו את זכותם.

דרך אגב, גם הרבה משפחות לא מימשו את זכותם להנחות בגני ילדים בגלל אי פירסום הולם.

  • השב לתגובה זו

הצעת חוק שקיפות במינוי שופטים

הוגש ע"י דוד מולנר ב־ה', 11/17/2011 - 18:55.

יישר כח על התיקונים שנעשו שהשימוע יהיה בועדת המינוי ולא ע'י הכנסת.
עדיין צריך בחוק לקבוע את שיטת בחירת המועמדים ושיהיו לפחות פי שנים מועמדים מוצעים על המועמדים הנבחרים,היינו בחירה של 50% מהמועמדים,כך יהיה גם סיכוי למועמדים מקרב מגזרים שונים.

  • השב לתגובה זו

כוונה טובה אך לא ברורה

הוגש ע"י עידן ב־ו', 11/11/2011 - 03:19.

ראשית, כאשר באים לדבר על הצעה להחלטה שאמורה להנגיש את המידע ולהפוך אותו לברור, אי אפשר לנסח אותה בצורה שכזו. כדי שאני ורבים נבין למה כוונתכם עליכם לנסח את הדברים בצורה ברורה, לקמץ במילים מיותרות, להימנע ממילים לועזיות שאינן בשימוש (למשל אינטגרטיבי), להגיה שגיאות כתיב (כגון: ישתפו משרד הממשלה) ולא לכתוב משפטים לא ברורים, כמו למשל הפסקה הבאה:"....יש חשיבות הן לפרסום מידע על ידי כל משרד ממשלתי בתחום אחריותו והן לפרסום מידע בצורה אינטגרטיבית, ובכך לאפשר לתושבי המדינה לקבל מידע בהתאם לצרכיהם, בלי קשר לזהות הגוף המופקד על הנושא (משרדי הממשלה, תאגידים ציבוריים, השלטון המקומי, קופות חולים וגופים אחרים)".

לעצם ההצעה (בהנחה שהבנתי...):

1. למה רק זכויות? מה לגבי חובות או לגבי כל מידע אחר שמעניין את הציבור (למשל, רשימת המוסדות הציבוריים ביישוב) או מידע שחובה לפרסמו לציבור מכוח תקנות וחוקים שונים ולעדכן אותו מדי כמה זמן?

2. א. יש לקבוע מנגנון אוטומטי שבעזרתו אזרח יוכל לפנות ולברר האם מגיעה לו זכות זו או אחרת.
2. ב. יש ליצור מנגנון שבו אזרח יוכל לקבל (בדואר רגיל או ללדוא"ל מאובטח) מידע באשר לזכאות הייחודית לו (כאזרח ולא כחלק מקבוצה), (למשל: אם גבו ממני דמי ביטוח לאומי למרות שבאותו זמן הייתי בצבא). [הערה: זכאות אישית אסור שתהיה מוגבלת בזמן, אם מגיע לאזרח החזר מהמדינה עבור חיוב שנעשה שלא בצדק הוא יהיה זכאי לתובעו ללא הגבלת זמן. שונה הדבר כאשר מדובר בהטבות קצובות בזמן שנקבעו למשך זמן מאוד ספציפי, בדומה למבצע במכולת לחודש בלבד]
2. ג. על המנגנון לכלול גם אופן פנייה נוח לתביעת הזכות המגיעה - דוא"ל, דואר, טלפון, פקס וכיו"ב, תוך הכוונה נוחה לטופס המתאים.

3. אין לאפשר מצב בו אזרח שיבקש לקבל מידע על זכותו יפול בין הכסאות, וייזרק ממשרד למשרד. לצורך כך יש ליצור גוף-על שתפקידו יהיה להכריע איזה משרד ממונה על הטיפול.

4. פילוח לפי קבוצות גדולות לא תמיד תואם את זה של תתי-קבוצות. למשל: אינו דומה חייל משוחרר שסיים שלוש שנים לחייל משוחרר שחוזר לישיבת הסדר. יש למצוא גם לכך מענה.

5. המידע חייב להיות הידודי, ויש לתת לאזרח אפשרות לשאול עליו שאלות. שאלות אלו ינוסחו מחדש ויופיעו בצירוף תשובות המומחים בתחתית המידע הרלוונטי. א. אם יעלה מן התשובות שהמידע שנמסר חסר, תחול חובה להשלימו בצמוד לסעיף הרלוונטי בגוף המידע; ב. אם יעלה מן התשובות כי אין בתקנה/הנחיה/חקיקה הנוכחית כדי לפתור לקונה שנוצרה, יועבר הנושא למחלקת החקיקה במשרד הרלוונטי על מנת שתציע נוסח חדש או חלופי לקיים.

6. הסתמכות על המגזר השלישי במתן מידע ממשלתי אינה יכולה להיות לאורך זמן, והיא טובה רק לפרק זמן מוגבל במטרה להנגיש את המידע מוקדם ככל האפשר. על משרדי הממשלה ללמוד את המידע אותו מציג המגזר השלישי, להשוות עם החומר שברשותם ולמיין; את מה שנכון - להשאיר, ואת מה ששגוי - למחוק.

7. המידע הממשלתי הנמסר לציבור כמוהו כמסמך משפטי לכל דבר. הוא מחייב את גופי הממשל, ועל המדינה לעמוד מאחוריו. היא אינה יכולה להתנער ממנו ולטעון "טעינו". באחריות זו יש חובה (חשיפה לתביעות משפטיות), אך יש בה גם את הזכות בלהיות מדינה שעומדת מאחורי המידע הנכתב ברשומותיה. בכל מקרה של מחלוקת בין הכתוב באתר לבין המידע האמיתי - אם יבוא אזרח ויטען כי מגיעה לו זכות מסוימת שהייתה כתובה באתר - יש לתת לו (ואך ורק לו) את הזכות לה הוא טוען, וכמובן - לתקן מיד את הטעות באתר.

8. מדוע נכתב "כל רשות ציבורית רלוונטית (בשלטון המרכזי)". האם יש רשויות שאינן רלוונטיות? (אפילו המטה ללוט"ר רלוונטי, כי מציג אזהרות מסע).

9. יש להטיל על האחראי חיוב אישי בקרה שלא יבצע נאמנה את מלאכתו. במקביל, יש להקנות לו סמכויות, ולאפשר הטלת עיצומים על מי שלא יסור למרותו.

10. בעידן האינטרנט והטכנולוגיה, סקירה חצי שנתית היא פרק זמן ארוך מדי. לען מומלץ להפוך אותה לחודשית, דו-חודשית או לפחות רבעונית.

11. את המידע יש למסור בפורמט נגיש. שימוש במנוע חיפוש של רצף מילים, לא יוכל להוביל את המחפש למסמך סרוק שבו נמצא המידע. לכן יש להקליד מידע שנמצא ברשומות כדי להקל על מציאתו.

12. יש ליצור מדד של עמידה בהחלטה לכל גוף ויחידת סמך, כך שבסופו של דבר ידורגו משרדי הממשלה ויקבלו ציון.

  • השב לתגובה זו
  • דף הבית
  • RSS
  • אודות
  • השותפים של שיתוף
  • צור קשר
  • ישראל במדיה החברתית
  • ממשלה שלום
  • About
  • מפת האתר
share


היצירה אתר שיתוף הציבור מוצעת תחת רישיון ייחוס-שיתוף זהה 2.5 ישראל של Creative Commons.


Creative Commons License