חוק ומשפט

עיקר א' – עקרונות  והוראות כללית

"אין לשוטר סמכויות מיוחדות, העולות על סמכויותיו של כל אזרח אחר, אלא במידה שהחוק מעניק לו סמכויות מיוחדות כאלו. בכך נבדלת מדינת חוק כמדינתנו מ'מדינת משטרה' בה עומד השוטר, כמכשיר השלטון מעל לחוק"^[1].

הצעת חוק זו (להלן: "ההצעה") נועדה להשלים את הסדרת דיני החיפוש והתפיסה של רשויות האכיפה בהליכים פליליים.

פרק א' – הוראות כלליות

הגדרות 1. בחוק זה – 

"אחראי על החקירה" – החוקר שמונה להיות האחראי על החקירה , ואם לא מונה, אחד מאלה לפי העניין:

על רקע הצטברות של מקרים בהם נאשם ברצח נשלח לאשפוז תחת צו בית משפט לאחר שנקבע שאינו אחראי למעשיו וזמן קצר לאחר מכן, בהשוואה לעונש מאסר בעבירה מסוג זה, שוחרר מהאשפוז על ידי הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, העלו מספר גורמים, ביניהם פרקליטת המדינה דאז הגב' עדנה ארבל, ארגוני נשים וארגוני נפגעי עבירות, בפני שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה דאז, את הצורך לבחון את הנושא בהתחשב במסוכנותם לציבור של נאשמים אלה עם שחרורם. הודגש בנסיבות אלה הצורך להבטיח את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על נפגעי העבירה.

תאריך אחרון לתגובות והערות: 23.03.2011

עיקר 1

סעיף 7 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 (להלן – החוק), מאפשר לועדת השחרורים לשחרר על תנאי אסיר, אם בשל חולניותו ימיו ספורים או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי. סעיף זה מאפשר שחרור אסירים במקרים חריגים ביותר, במסגרת שחרור על-תנאי לתקופה בלתי מוגבלת (לפי סעיף קטן (א), או לתקופה של ששה חודשים, שניתנת להארכות נוספות, לפי סעיף קטן (ב).

תיקון החוק המוצע נועד להרחיב את סעיף 7, כך שיאפשר גם שחרור על-תנאי של אסירים אשר נוכח מצבם הרפואי החמור ספק אם הרציונלים העומדים בבסיס ההחלטה להטיל עליהם עונש מאסר עודם תקפים, ונראה כי אין עוד אינטרס ציבורי בהמשך החזקתם בין כתלי בית הסוהר. בהתאם לעקרונות יסוד של כבוד האדם, נראה כי ראוי לשחרר אסירים אלה מהכלא על מנת לאפשר להם קבלת טיפול הולם בקהילה. ויודגש: אין מדובר באסירים הסובלים ממחלות או מגבלות רפואיות שונות, המוחזקים היום בשב"ס וזוכים לטיפול רפואי הולם ברמה גבוהה, ומהשגחה צמודה.

תגובות והערות יתקבלו עד לתאריך: 15.02.11

גישת הממשל הפתוח נשענת על ארבע עקרונות עיקריים: