המשרד להגנת הסביבה

השר להגנת הסביבה, מר גלעד ארדן, מינה בתחילת חודש אוגוסט צוות מקצועי בראשות המדענית הראשית של המשרד, ד"ר סיניה נתניהו, לבחינת סוגיית עידוד שתיית מי ברז וצמצום הפסולת הנובעת מבקבוקי השתייה החד פעמיים.

מטרות

מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד אלקטרוני, שנועדו לעודד שימוש חוזר בציוד אלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מציוד האלקטרוני ולמנוע את הטמנתה, ולהקטין את ההשפעות  השליליות הסביבתיות של ציוד אלקטרוני ופסולת ציוד אלקטרוני, ובכלל זה –

עיקר 1 – ציוד אלקטרוני בתחולת החוק

הפסולת היא תוצר בלתי נמנע של החברה האנושית המודרנית. הגידול באוכלוסייה והעלייה ברמת החיים וברמת הצריכה תובעים מחיר סביבתי כבד, בניצול היתר של משאבי הטבע, בפליטת גזי חממה ובהצטברות פסולת של מוצרי הצריכה. במדינת ישראל מיוצרת מדי שנה פסולת עירונית בכמות של כ- 4.8 מיליון טון. בהתווסף הפסולת התעשייתית ופסולות אחרות מגיעה כמות הפסולת ל- 6.2 מליון טון בשנה. כמות הפסולת גדלה מדי שנה בשיעור של כ- 3%-5%, כאשר נכון לשנת 2009 כל תושב מייצר בכל יום, בממוצע, כ- 1.6 ק"ג אשפה. בואו להכיר ולהגיב על התזכיר החוק החדש של המשרד להגנת הסביבה שמבקש לטפל בפסולת האלקטרונית. שימו לב כי תגובות והערות לתזכיר יתקבלו עד לתאריך 7.7.11

תיקון תקנה 2
1. בתקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-41992 (להלן - התקנות העיקריות) -
(1) בתקנת משנה (ב), ברישה, המילים "בדרך עירונית, כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה)" - יימחקו, ואחרי "אמצעי אזהרה" יבוא "הגורמים רעש";
(2) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת דיון בסעיף 23 בפרק ז' (איכות הסביבה) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009:

• כמות פסולת הבניין הנוצרת בישראל מוערכת ב-3 עד 4 מיליוני טונות בשנה, לא כולל עודפי עפר.

עיקר 1 – חובת פינוי ואיסוף פסולת בניין, וקביעת הסדר פסולת בניין, על רשויות מקומיות

השלכת פסולת הבניין ברשות הרבים הינה בעיה רחבת היקף, המהווה את אחד המפגעים הבולטים ביותר להם חשוף הציבור הרחב. ערוצי נחלים וצידי דרכים בכל רחבי הארץ, מלאים בערמות של פסולת בניין שפונו שלא כחוק על ידי קבלנים ומובילים שונים. מדי שנה נוצרים בישראל כ-7.5 מיליון טונה של פסולת בניין. עם זאת, לאתרי פסולת מוסדרים מגיעים כ-2 מיליון טונה בלבד בשנה, כאשר שאר פסולת הבניין מושלכת באופן פראי בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים.

המשמעות היא כי מדי שנה חמישה מיליון טונה של פסולת בניין מפוזרים ברחבי ארצנו, ויוצרים מפגעים סביבתיים חמורים, לרבות זיהום מי תהום, הרס השטחים הפתוחים, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, ופגיעה בערך הקרקע.

תגובות יתקבלו עד לתאריך: 13.02.11